סערת אייל ברקוביץ' לא נרגעת. אחרי שכינה את הליכוד ארגון פשע וגרר תגובה נזעמת מאנשי מפלגת השלטון, שאף קראו להחרים את תוכניתו. הכדורגלן לשעבר עלה היום בהפתעה לתוכניתו של חברו, גיא פלג ב-103FM והתייחס לטענה שהשמיע מאזין קודם לכן, שהוא אדם אלים ועבריין משום שהורשע בעבר באלימות כלפי מאמן הכדורגל של בנו. 

מירי רגב מתעמתת עם ברקוביץ' (צילום: צילום מסך קשת 12)

"שלום מדבר אייל ברקוביץ'. אתה זוכר אותי?"

מספר 9 נדמה לי.
"מספר 9 לב ירוק".

מה מביא אותך אלינו?
"שמעתי שטוענים שאני אלים".

לא, לא טענו את זה.
"שמעתי את המאזין הקודם שלך".

היה מאזין שהזכיר בהקשר שלך הרשעה בעבירת אלימות וכינה אותך עבריין. מיד הורדתי אותו מהקו. בינתיים היה לי את הרושם שעל עבירות בכלל יש התיישנות ככל שהן נעברות פעם אחת וביררתי את זה עם בכיר בפרקליטות וזו הייתה תשובתו: 'כן, חוק מרשם השבים. יש התיישנות עונשים ויש מחיקה זה כאילו לא היה ולא נברא'. שאלתי אחרי כמה שנים, הוא עונה לי 'תלוי בגזר הדין, בכללי סופרים 7 שנים מהיציאה מהמאסר ככל שיש ועוד 10 למחיקה'. כלומר לכל היותר 17 שנה מרגע ההרשעה ומהרגע הזה העבירה נמחקה כאילו לא הייתה, וודאי שאסור להזכיר אותה. יש לך קרקע פורייה לתביעות, אם יבוא לך לבוא חשבון עם אלה שמוציאים דיברתך תדע שיש לך אחלה קייס.
"בגלל שאנחנו מכירים 30 שנה ואתה יודע שאני ואלימות זה דבר אחר לגמרי וההפך, אני מפחד ובורח מאלימות".

אחזת באשכיו של כדורגלן מפורסם, זה לא היה אקט אלים?
"בתוך המגרש זה משהו אחר לגמרי. זה אמוציות, אדרנלין, עצבים".

אני חושב שאתה בחור צנום ואני בעיניים שלי ואפילו מקרוב ראיתי אותך בא ללכת מכות עם אחד השחקנים החזקים ביותר שנראו על מגרשי הכדורגל. אז אולי יש לך בעיית אלימות בלתי נשלטת?
"בתוך המגרש לא יכולה להיות אלימות בגלל זה אנחנו עושים פוזות של 'כאילו' אלימות. אילו פגשתי אותו ברחוב חשוך, הייתי מציע לו ללכת מכות?"

מאזינים יקרים, אייל הוא חברי הקרוב והטוב. יום אחד הייתי דובר מכבי חיפה וכל הזמן היו פצועי צה"ל שהיו מגיעים ללבנון. אנחנו הכתבים היינו ממתינים במנחת ומצלמים את לוחמינו מפונים לטיפול רפואי. אייל תקופה ארוכה אמר לי אני רוצה לבוא איתך. במנחת המתינו אמבולנסים של מגן דוד אדום כדי לפנות את הפצועים מהמסוק אל תוך חדר המיון והמסוק הוא יסעור כבד מאוד עם רעש, המסוק נראה באופק התקרב והכול רעש מחריש אוזניים אז הגיבור ברקוביץ' קפץ לאמבולנס כי נבהל מהמסוק.
"זה היה קטע לא נעים ודי מפחיד אבל לעצם העניין. בגלל ששמעתי את המאזין אז בוא פעם אחת אספר מה היה שם באמת ואני מוכן ללכת למכונת אמת כדי שיבדוק אם זה נכון ואתה תשפוט והמאזינים ישפטו". 

יש לי פה ניגוד עניינים.
"אז המאזינים ישפטו. לפני 12 שנים הבן שלי ליאור היה בן 9, משהו כזה, היה משחק של מכבי הרצליה נגד כפר סבא, מתוך 30 ילדים הילד היחידי שהמאמן בחר לתת לו לשחק 30 שניות היה הבן שלי".

קורה, יש מאמנים.
"אסור שיקרו דברים כאלה כי מדובר בילדים בני 9 וצריך לחנך אותם לשחק כדורגל יפה, ולא מעניינת התוצאה. קרה, הילד לא נגע בכדור, נגמר המשחק אחרי 30 שניות, הלך לאוטובוס בוכה. אני מהעצבים הלכתי לאוטו שלי כי ידעתי שאני לא רוצה להתעסק עם אף אחד".

היו עצבים?
"ברור, אחרי כמה דקות הילד מתקשר אליי מהאוטובוס, אני באוטו מאחורה אומר לי בוכה 'אבא בוא קח אותי' אמרתי לו 'ליאור חכה עשר דקות ניקח את החולצה נלך ולא נחזור יותר. אל תבכה'; 'לא תבוא תיקח אותי אני לא רוצה להיות פה'. סבבה, התקשרתי למאמן הוא לא עונה, התקשרתי עוד פעם הוא לא עונה. החניתי את הרכב בצד, ניגשתי לאוטובוס, בכניסה עומד המאמן אמרתי לו 'דני תביא לי את הילד הוא בוכה אף אחד לא מתייחס אליו אני אקח אותו הביתה', הוא אמר 'אני לא רוצה'. אמרתי לו 'אני לא רוצה לריב גם ככה יש עצבים אני מבקש יפה תביא לי את הילד'. הוא אומר 'אף אחד לא לוקח את הילדים'. אמרתי לו בפעם השלישית 'אני מבקש, הילד בוכה ואף אחד לא מתייחס אליו', והוא אומר לי לא. עליתי לאוטובוס, הוא עמד בפתח האוטובוס והתנגד לי אז הזזתי אותו הצידה. לקחתי את הילד סיננתי קללה והלכתי. הלכנו הביתה, נגמר האירוע הכול בסדר. הלכנו. בבית ישבתי וראיתי כדורגל, פתאום דופקים לי בדלת משטרה 'תגיע לתחנה אתה מואשם בתקיפה'. אני אומר 'איזו תקיפה? של מי?' הם אומרים של המאמן. אני נשבע שזה הסיפור ובחיים לא הרמתי עליו יד חוץ מזה שהזזתי אותו הצידה שייתן לי את הילד. אני חושב שכל הורה שמבקש את הילד שלו בכול מקום אפשרי, ילד קטן, אני מצפה שהגננת או המאמן או איפה שלא נמצא יתנו לילד ללכת עם ההורים שלו".

איך זה נגמר בהרשעה?
"היו עדים לטובתו באוטובוס, כל אלה שעובדים אמרו שהרבצתי לו".

היה הסדר טיעון לא?
"ברור, כי היו עדים לטובתו. תבין, הסיפור שסיפרתי לך זה מה שסיפרתי למשטרה. הם טוענים שבגלל שהזזתי אותו זה תקיפה. זאת הטענה שלהם, שגם אם נגעת עם הציפורן זה נחשב תקיפה אם הוא מתלונן".

זה מפריע לך הכתם הזה?
"לא, כי אני יודע מה האמת ומה היה שם. זה כמו שהילד שלך ילך לגן יבכה ואף אחד לא יתייחס ואתה תבוא לגן והגננת תגיד אתה לא לוקח את הילד רק בשעה 17:00 תבוא לקחת אותו, זה ישגע אותך?"

ברור.
"זה הכול. לא מספיק שהתעלל בילד ונתן לו, מכול הילדים, לשחק 30 שניות, לא מספיק שהילד בוכה ואף אחד לא מתייחס אליו, אני צריך להסכים לזה שיתעללו בילד? מה פתאום".

תברר מתי האירוע הזה היה.
"עזוב, זו מדינה דמוקרטית וכל אחד זכותו להגיד מה שהוא רוצה. אם הייתי צריך לתבוע כל היום אנשים הייתי ישן בבית משפט".

מה הקשר למדינה דמוקרטית? יש זכות לאנשים לשם טוב, זכותו של אדם לשם טוב וככל שאדם נכשל ועבר עבירה פלילית בחלוף איקס שנים יש לו זכות. זה החוק.
"הכול נכון, חשוב לי מה מקורביי חושבים עליי, לא פלוני אלמוני שאומר שאני עבריין ואלים. סבבה שיגיד, הכול בסדר, הכול טוב".

מילה אחת על מכבי חיפה אתמול?
"רבע שעה חלומית, גאונית, לא להאמין. 75 דקות מאכזבות".