1. אחרי מקבץ שני ומאכזב של פרויקט גרסאות הכיסוי “צו השעה" מגיע הגל השלישי ומשיב את הכבוד. בראש ובראשונה, הגרסה המושלמת של משה פרץ ל"אני גיטרה" של בני אמדורסקי. בעיבוד הפשוט והיפה של שמוליק נויפלד, פרץ מזכיר שהוא קודם כל זמר ענק, עם הרבה תבונה ורגישות. הוא גיטרה, ואני בכיתי שלוש דקות כמו ילד.
2. גם בר צברי, שם חם ומוצדק לגמרי, נותן ביצוע פשוט ענק ל"מנגן ושר" של אבנר גדסי. עם הפקה מוזיקלית אדירה של דודו טסה, הוא מחבר רוק'נרול, אלקטרוניקה ושירה תימנית אסלית לקטע שכולו אנרגיה מתפרצת. בעיקר כי עומד מאחוריו זמר עם קול ואישיות ייחודיים. איזה יופי.
3. בפינת החיבור המפתיע והמשמח נמצאים נועם בנאי ולאה שבת, בביצוע ל"מה אעשה" המקסים של ארז לב ארי. בנאי הצעיר מזכיר קצת את דוד אביתר, בשירה הגבוהה ומלאת הרגש, ואז מצטרפת אליו לאה שבת עם כל הבלוז הזה, שכל כך התגעגעתי אליו. ויחד הם יוצרים עוד ביצוע שמצדיק את הפרויקט הבסך הכל מצוין הזה.
התרעות פיקוד העורף