למה לא ללמוד מטעויות? אחרי "קובי וליטל" ו"צחוק מהמצב" שלא התרוממו – מגיעה "סטנד אפ ניישן" ונופלת באותם המקומות – פורמט לעוס ומיושן, יותר מדי אורחים ומעט מאוד הומור. 

היינו צריכים לראות את זה מגיע. בכל זאת, אחרי רצף נסיונות די מכובד של רשת להצחיק אותנו – מ"קומדי סטאר" שאת סופו כנראה לעולם לא נדע, דרך "קובי וליטל" ו"צחוק מהמצב" – היה זה רק עניין של זמן עד שהסגר השלישי יביא עמו גרסה חדשה לפורמט בו קובי מימון, ליטל שוורץ ושלום אסייג צוחקים באילוץ זה מהבדיחות של זו.

והנה, אמש התחדשנו ב"סטנד אפ ניישן", אותה גברת בשינוי אדרת – כאשר כשחקני חיזוק לפורמט הלא-מי-יודע-מה מגובש, גייסה ההפקה סוללת קומיקאים, סלבס ופליטי ריאליטי כדי לכסות על המחסור האדיר בדבר הבסיסי הזה שנקרא 'קונספט'. 

מי לא היה שם? סטטיק ובן אל פתחו את הערב בסשן סטנד אפ משלהם, לא ברור למה, שכלל כמובן את הבדיחה שאיתנו מ-2015 ("אשתו של סטטיק תאמץ את שם המשפחה שלו – 'ובנאל'"), שלומי קוריאט ומני עוזרי, שהתגלה כקומיקאי היחיד שהצליח להצחיק, הצטרפו לפאנל החגיגי ולקינוח – זוכי תוכניות הריאליטי של "רשת" מהשנה החולפת – אסי בוזגלו, תקוה גדעון ויעל כרמון הגיעו כדי לשחק במשחק שלא הצלחתי למצוא מילה שתתאר אותו טוב יותר מאשר 'דבילי'.

אה, איך שכחתי, כאילו כדי לנפץ כל סיכוי אחרון של תקווה לערב נחמד – הגיעו שני ילדים מתוקים (באמת) ומצחיקים (לא באמת) כדי להתחרות על התואר הלא אטרקטיבי בתבל – הילד הכי מצחיק בישראל. הדבר הטוב היחיד שקרה מהניסיונות שלהם לבדר אותנו הוא שגילינו כמה הקומיקאים היושבים בפאנל שחקנים מצוינים בלשחק עצמם משועשעים.

סטנד אפ ניישן (צילום: צילום מסך)סטנד אפ ניישן (צילום: צילום מסך)

האמת, זה מוזר ומאכזב בו בזמן. הלא כל אחד מיושבי הפאנל בתוכנית הוא אדם מוכשר להחריד וקומיקאי מעולה – ובכל זאת, השילוב של כולם יחד, באותו פורמט מיושן וגנרי מייצר תוצר שהוא שוב, יותר מביך ממצחיק. אפילו הניסיון לגוון עם החיקוי של מני עוזרי כגליה רהב העלה חיוך רק לרגע, ואז חזר למחזר את אותו הפאנץ' שוב ושוב.

מפה לשם, נראה כי אחת הסיבות המהותיות לרצון שלי להפסיק עם הסגרים הללו, הוא כדי שנפסיק לקבל את התוכניות האלה כברירת המחדל היחידה שלנו בעודנו מסוגרים ואז הכל ישוב לסדרו  - רשת תמשיך לייצר רק תוכניות ריאליטי שממכרות את כולנו ואנחנו נחזור לראות את הקומיקאים המוכשרים הללו במקום שהכי כיף להם ולנו לצפות בהם – על הבמה. טוב נו, מפה אפשר רק לעלות.