אחרי שצפיתם בפרק הראשון של עונה 5 של "הבוזגלוס", הריצו לאחור את הפרק - או בעצם עצרו את הצפייה בנקודה שבה אסי עוצר את ג'יפ הב.מ.וו שלו בחניה מול הכניסה למשרדי רשת 13. שימו לב לגלגל השמאלי הקדמי - כמעט כולו פולש לחניה המקבילה, ובעקבותיו חלקו הקדמי של הג'יפ. מכונית נוספת תצליח להידחק בקושי לחניה המקבילה או שלא תצליח לחנות שם כלל. זו הסיבה שאני לא צופה ב"הבוזגלוס".

גם ב"הישרדות", אגב, לא השלמתי מעולם צפייה בפרק אחד מההתחלה ועד הסוף, וזה לא רק כי אני גיק שמעדיף לצפות בהמלטה של זברה בערוצי הטבע והמדע על פני קומבינה של אסי עם ירדן ג'רבי. לא היה אפשר כמובן להימלט מהידיעה שאסי לקח את המיליון בעונה האחרונה, אבל להתעלף ממנו? עזבו להתעלף, לחבב אותו? לרוץ להצטלם איתו ברחוב? סורי. לא יכול. לא רוצה. לא אוהב טיפוסים שסובלים מתסמונת ההתפרסות המרחבית הזאת שלא סופרת את הנוכחות של האחר במרחב הציבורי, או לא מודעת אליו בכלל.

וזה לא רק בגלל הגלגל האחד שפלש לחניה המקבילה. אולי בשאר החניות שלו אסי בוזגלו חונה פלס, מקפיד יותר מנשיאת בית המשפט העליון על הציות לפסים הלבנים בחניון. אולי גם - ברגעים הלא מצולמים, או אלה שנפלו בעריכה, בני משפחת בוזגלו קוראים בספרים הבלתי נראים על המסך, וצורכים הצגות ומוזיאונים שגם הם בלתי נראים על המסך - אבל אני, שרואה רק את הנראה על המסך, לא רואה את כל אלה. אני רואה את הנראה, שומע את הנשמע, והסך הכל מייצר משפחה שאינה כוס התה שלי.

קחו למשל את האבא יעקב בוזגלו. בסוף כל הפנטזיות העצומות על עצמו ועל אהובו מאור, לא הביא את הבן האולטרה־מוכשר אל המיליונים הנכספים. חלם על חשבון הבנק של ערן זהבי, ועכשיו מאור יושב מובטל בבית, לא משתכר ולא משחק כדורגל. ואם לא די בכך, אוי לבושה, מאור - בואו לא נצטחצח במילים - מדיח אותו מתפקיד הסוכן.

טוב אז יש עוד בן שרץ על הדשא - אלמוג. הוא בשנה האחרונה בחוזה בזמן הצילומים, זקוק מאוד לאבא הסוכן. אבל דווקא השנה, בדיוק השנה, אבא מבריז לו. אם משחקים קצת בפסיכולוגיה בחצי גרוש, אז אולי אבא יעקב רואה בקליינטים את השתקפות עצמו. ועם מאור המוצלח היה יכול להמשיך, אבל עם הבן הטוב פחות הוא מגלה לפתע עד כמה הוא עייף מהביזנס. אבל זה רק כמובן משחק בפסיכולוגיה. אולי יעקב סתם עייף. קורה לכל אחד בגילו. הדרייב של הזמן שבו היינו צעירים נעלם. אז שאלמוג ילך מוכה הלם הביתה ויחפש. ובכל אופן לתוכנית זה מצוין. דרמה במשפחה. צער. תדהמה. ילד נזרק מהבית אל העולם הקר והאכזר. בטח יותר טוב מהמלטה של זברה.

וכשהבן הנידח אוהד רוצה פרוסה מהחגיגה ובעצמו חותם על השתתפות ב"הישרדות", ומספר בשמחה לאסי, אסי מזועזע, מקנא - הקנאה כל כך קרובה לפני השטח, כל כך קמאית, עד שהיא גוברת באותם רגעים של גילוי על אהבת אח לאח, ושוב חגיגה לתוכנית - דרמה לתוכנית ישר על המגש, קרב יצרים, העולם הוא ג'ונגל יותר ממשפחה - טוב יותר אפילו מהמלטה של זברה עם משבצות במקום פסים.

ונותרנו עם חני. הרעיה המציירת. זו ששומעת שבעלה יעקב מתכתב עם נשים אחרות בפייסבוק - רק שימו לב לסומק הנרגש שמטפס על פניה כשיעקב מודיע לה שמעתה והלאה יטה לה את חסדו וישמש כסוכן שלה. לא בטוח שבכלל ביקשה ממנו אבל יעקב אבינו הודיע וככה יהיה וייעשה מעתה והלאה. כדאי לה. הוא הרי יש לו ניסיון רב ומוצלח כסוכן - עובדה: הלקוח מאור לא משחק, הלקוח אלמוג נעלב, איך אפשר לא לקפוץ על ההזדמנות?

אם מסכמים הכל, אגב, הקרדשיאנס המקומיים הם לא בדיוק כוכבים נוצצים ברקיע הישראלי. תקשורת בין־אישית ברמה בינונית ומטה, לא בדיוק אותה כמות של ברק וחיוכים ושמחה כמו אחיהם מעבר לים, הרבה כתובות קעקע על הגוף - בעצם בדיוק כמו המלטה של זברה.

לראות או לוותר: לא לראות. שחוק, משופשף, איבד תנופה.

"הבוזגלוס", עונה 5, החל מ־25.1,
 yes comedy