אני יודעת שזה עשוי להיות מבלבל, אבל מה ששודר אמש (במידה ובחרתם לא לצפות בשמלא מנצח, שוב) הוא לא פרק של "מפרץ האהבה" אלא עוד פרק מאכזב של "האח הגדול". נכון, היו לנו ניסיון לנשיקה שהבעיר את הבית, זוג שנוגע יותר מדי (אני לא מדברת על רמי ולינור) וזוג ותיק שמוציא לכולם את העיניים אבל לא, זו אותה תוכנית אהובה ומיתולוגית שמדביקה אותנו למסך כבר יותר מעשור ומסיבה לא ברורה, הולכת ומתרחקת מהפורמט המוכר. למה? ובכן, מאיפה להתחיל?

הפרומו של האח הגדול לקראת ההדחה המפתיעה

אי שם במאה הקודמת, כשהתחילה העונה הזו, הפרומואים הדהדו "חוקים חדשים" מכל עבר. מה הצופה המצוי (אני) חושב לעצמו? "מגניב, יהיה מעניין". מה קיבלנו בפועל? העמדות פומביות חסרות אקשן ברובן ופרסומת של רבע שעה לרמי לוי מדי שבוע, עת "ראש הבית" עאלק מנצל את התקציב. אם זה לא מספיק, קיבלנו גם יוזמות משונות ותרגילים הזויים מצד האח, כמו טלפון ציבורי שמכניס דיירים להדחה, דילמות קורעות לב בסגנון "בחירתה של סופי" הקובעות מי יפגוש את אמו ודיירים שחורצים את גורלם של אחרים בהחלטה שרירותית. 

השיא של המחדלים הללו התרחש בשבוע האחרון, עם שלושה אירועים שחשפו כמה הפורמט נהרס העונה, והוזיל את הדבר שנקרא "הדחה" בעשרות מונים. זה התחיל עם ההדחה שלא הייתה של יהודה – אירוע שלא ברור עד כה למה הוא היה טוב. ולא, זה לא בגלל שיהודה הוא זה שחזר הביתה, אלא פשוט כי בשורה התחתונה, לא הייתה להדחה הזו שום ערך מוסף, היא לא יצרה מספיק סקרנות ואקשן בבית, ההפקה לא מינפה אותה לכדי טוויסט מעניין ומלבד זמן מסך נוסף ליהודה, כאילו אין מספיק, היא לא יצרה שום עניין. 

האח הגדול (צילום: רשת 13)האח הגדול (צילום: רשת 13)

שני האירועים הנוספים התרחשו בפרק אמש. אני נשבעת שלא האמנתי למראה עיניי כאשר כמעט כל הדיירים הוותיקים (למעט רמי, שמסתמן כיחיד שמבין את הפורמט) הצביעו כי הם מעדיפים להסתכן ולעמוד להדחה בשביל שאחד מהם יפגוש קרוב משפחה, שהתגלה לבסוף כבן של זהבה בן. זה אמיתי? עשר הדקות הללו של המפגש רווי הדמעות והנזלת משני צדי המחיצה באמת שוות למישהו הדחה? איפה התחרותיות, ההישגיות, מיליון השקלים שעומדים על הכף?

האח הגדול - זהבה בן (צילום: רשת 13)האח הגדול - זהבה בן (צילום: רשת 13)

וזה עוד לא הסוף. זהבה מגלה שבנה עומד בחוץ ומתמוטטת, אנחנו עוברים לגלות מי הדייר הפראייר שמשלם על הביקור הזה ביציאתו מהבית ומתבשרים כי זו לינור, אחת הדיירות היותר אהובות (באופן כללי, וגם עליי באופן אישי). הבנות בוכות, רמי בהלם ולינור יוצאת אל העולם החיצון, לכמה דקות בלבד, עד שהיא מגלה כי הכרטיס הזהב בידה והיא חוזרת לזרועותיו של רמי, כלומר לתוך הבית וחזרה למשחק. 

מה יצא לנו מזה? גם קיבלנו Happy End – דבר שאופייני יותר לקומדיה רומנטית בנטפליקס ופחות לתוכניות ריאליטי – וגם בפעם השנייה (לאחר ההדחה של שולה זקן שהשאירה את קארין בבית), הדיירים ואנחנו מגלים מי הדייר שנמצא במקום האחרון בהצבעות הצופים. מדובר במחדל, משתי סיבות: ראשית, הדיירים נחשפים במובן מסוים לעולם החיצון, מה שאסור בתכלית האיסור על פי חוקי הפורמט, והאותנטיות שלהם, בעיקר של אלו שדורגו אחרונים, מוטלת בספק שכן הם מבינים שעליהם "לבלוט" יותר. שנית, הקהל נחשף פתאום למאזן הכוחות ובחירותיו עלולות להשתנות באופן מלאכותי מסיבות שלא קשורות להתרחשויות בבית, דבר שלא אמור לקרות גם כן.

מפה לשם, אנחנו חודשיים לתוך התחרות והבית עומד על מספר אסטרונומי של 15 דיירים. אז נכון שאין לנו כרגע יותר מדי מה לעשות כשהחיים שלנו תקועים במקומם כבר כמעט שנה – אבל היי, מוגזם לבקש שלפחות ב"האח הגדול" נתקדם קצת?