מעשה בדייר כועס, נקרא לו י', שהתלהב מדיירת ששמה "כפרה" (שמישהו יעדכן אותו שזה "אלמוג") והשניים מקיימים מעין מערכת יחסים משונה במסגרתה הוא מאוהב בה עד כלות והיא מדברת, כלומר צועקת, בעיקר על עצמה ועל תסביכיה. בבוקר יום X, קם י' וקבע עם "כפרה" שייכנסו לבריכה, אבל "כפרה", תחזיקו חזק, שכחה, מה שהותיר את י' לבדו בבריכה, כלומר לבד עם עוד דיירים, זה "לבד" בשביל י'.
מכאן נכנסנו לסחרור שכלל: "אני מצטערת" > "תעזבי אותי" > מחבק אותה > "תעזוב אותי" > "ככה?" > "אני מצטערת" > התכרבלויות במיטה > "אני מצטער" > "אני מתוסבכת" וחוזר חלילה. מחפשים היגיון? אין אותו, הוא עזב את הבית כשלינור הודחה לפני דניאל, אבל כן, "פרשיית הבריכה" נמשכה הרבה יותר מדי זמן – כמעט כמו השהות של אופיר בבית – וכללה גם מונולוג צעקות חדש מבית היוצר של אלמוג "כפרה" חדד, שמשום מה לה ולג'וזי מוענקים זמני מסך ארוכים להחריד בחדר האח שנראים כאילו העורך בעצמו נרדם באמצע.
אני באמת מנסה לנתח את מערכת היחסים בין השניים הללו, אבל נראה כי היא מבוססת בעיקר על ריק ונשענת על הכמיהה של שניהם למגע ולחום. אני מאחלת להם ליהנות זה מזו, אבל למה על חשבון דיירים אחרים ששווים את זמן המסך הזה כמו תום, ליאור, זהבה ואורן, שהפרק זכה אצלי בתואר "נקודת האור של הבית"? אנחנו אמנם קהל שבוי, אבל יש גבול להתעללות.
רק מה שאדון זירה לא זוכר הוא שגם הוא בעצמו נוטה לדבר בהומור ובבדיחות הדעת, בין היתר כאשר עודד את יהודה לרקוד על שתי חתונות כשקארין ואלמוג הביעו בו עניין. אם האמירה של רמי היא זלזול בבני אדם – הרי שכאן מדובר בתיק רצח על פי ההגדרות של ג'וזי, לא? טוב, כנראה שהגמל רואה רק את הדבשת המקועקעת של עצמו.
ונסיים בשני האירועים שאליהם הכינו אותנו הפרומואים בימים האחרונים: אתחיל בהדחה בה היו מועמדים כל דיירי הבית. בפעם השלישית, זה עבד, אופיר הודח אחרי 28 ימים, לא לפני שסיפק שני רגעים בלתי נשכחים שהיו שווים את הכניסה שלו מלכתחילה: האחד – ההשתקה של יהודה ואלמוג באמצע הריב, והשני – התחפושת המפחידה שבוודאי שלחה כל ילד מתחת לגיל 18 לישון מרוב חרדה. ואסיים בחזרתן המדוברת של גל ולינור לתוך הבית – לצורך משימה בלבד - עליה נאמר שנקבל פרטים במהלך הפרק. אם ל "שלום גל, שלום לינור" – קוראים פרטים, אז אניח שהמשימה עצמה תהיה לנופף לתום ורמי מהגינה. אוי, ואני כבר חשבתי שבמסגרת פורים, "האח הגדול" תתחפש לתוכנית שמכבדת את צופיה. חג שמח.