בסוף החודש הבא צפוי השחקן קובי פרג’ לעלות לראשונה מזה שנה על במת תיאטרון בית ליסין ולהופיע לפני קהל במסגרת ההצגה “סינית אני מדברת אליך”, על פי מחזה מאת סביון ליברכט ובבימויה של ציפי פינס. “קיבלנו בשבוע שעבר חמישה תאריכים, ואני מקווה שזה באמת יקרה כי זו הצגה שטרם עלתה על הבמה ולא ראתה עוד קהל”, מספר פרג’ כעת. “זו זכות עבורי לעבוד עם קאסט כזה מדהים. הצלחנו להרים את ההצגה תוך כדי בידודים וסגרים, וזה מרגש”.

זה רק אחד מהפרויקטים החדשים של פרג’, שגם מככב בימים אלו בעונתה השנייה של הסדרה “מצולמים” בכיכובה של שלישיית “מה קשור”, שמשודרת בימים אלה (שני ושלישי ב־HOT3, ב־HOT VOD וב־NeXT TV). בסדרה המוקומנטרית מגלם פרג’ את דמותו של שליו אליהו, אחיו הגדול והקפדן של הרווק ההולל דודי אליהו (אסי ישראלוף), איש משפחה קפדן עם שני ילדים שמהווה אנטיתזה לאחיו. “המטרה היא ליצור ריאליזם פרודי, והתפקיד של הקאסט המופלא הוא להחזיק את השריטה של ‘מה קשור’”, אומר פרג’. “הם ידעו לכתוב את התפקיד במיוחד בשבילי ותפרו אותו לדמות שלי בחיים”.

איך זה היה לעבוד איתם?
“כיף גדול, הם חברים שלי, וזו חוויה גדולה בכל פעם מחדש לשתף איתם פעולה. יש לנו דרך משותפת. גם בסדרה ‘אנחנו במפה’ עשיתי איתם כמה צילומים, ועם שלום מיכאלשווילי יש לי עבר משותף בתיאטרון הקאמרי בהצגה ‘חולה אהבה בשיכון ג’’ המבוססת על הסרט. הרגשתי שאני מגיע לעבוד עם אנשים שאני מכיר טוב, עם חברים, אז מה יותר כיף מזה? יש לי גם עבר משותף עם הבמאי המוכשר אורי כץ, אז זה הרגיש לי הכי טבעי בעולם”.

בסדרה משתתפת גם השחקנית נועה קולר, היוצרת והגיבורה של הסדרה המדוברת “חזרות”. איך היה לעבוד איתה?
“לא יצא לי לעבוד איתה ב’מצולמים’ כי היא יותר הצטלמה עם אסי (ישראלוף), אבל שנינו מאותו בציר ולמדנו באותו בית ספר בפתח תקוה. אנחנו מכירים מילדות, ובהחלט מגיעה לה כל ההצלחה שהיא חווה בקריירה”.

קובי פרג' ב''מצולמים'' (צילום: באדיבות הוט)קובי פרג' ב''מצולמים'' (צילום: באדיבות הוט)

בלי הפגנות

הקורונה תפסה את פרג’ (40), נשוי ואב לשניים (בן שנתיים ושמונה חודשים ובן שנה ושלושה חודשים), בשיא העשייה שלו בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע, וכדבריו ההתמודדות לא הייתה קלה. “זו הייתה תקופה קשה ומאתגרת, ואין לי דרך לייפות את זה”, הוא מתאר. “אני משתדל להסתכל על זה כאילו זה מאחורינו, אבל ברור שזה יצר מציאות קשה יותר עבור הילדים הקטנים, וזה שוחק ומתיש”.

מה שומר אותך אופטימי בתקופה הזו?
“אני משתדל להסתכל על הטוב ולהתמקד בעשייה ובדברים שעושים לי טוב ושאני אוהב. אני גם שואב כוח גדול ואנרגיה עצומה מהילדים שלי, כי ‘בזכות’ הקורונה אני זוכה לראות מקרוב ולעומק איך הם משתנים בגיל הזה, וזה פשוט קסם”.

עד כמה הזדהית עם מחאת ענף התרבות?
“הזדהיתי עם זה מאוד כי אני אדם שחי מקהל, אני מתפרנס מזה. אני חווה את זה על בשרי. אנשים נשארו מאחור ולא יודעים איך להתמודד עם זה. יש פה המון נפגעים, וצריך באופן כללי להתמודד עם כמיליון מובטלים במדינה. אנחנו אולי רבע מהמספר הגדול הזה”.

השתתפת בהפגנות?
“אני לא מאלה שהולכים להפגנות, אין לי זמן להפגין. אני מגדל ילדים וגם עסוק מאוד בעבודה, אז אני לא יוצא להפגין, אף על פי שיש הרבה דברים שאני מזדהה איתם במידה כזו או אחרת”.

אילו דברים?
“כמו כולם אני חווה בלבול גדול ורצון לא לשמוע את כל הרעש שקורה פה. אני משתדל כל הזמן להיות מרוכז במה שעושה לי טוב באופן טבעי. התמזל מזלי שאני מאוד עייף בשעת החדשות, אז אני מעדיף לכבות את הטלוויזיה וללכת לישון. אני מרגיש שטוחנים אותי, ושכל המצב הזה רווי איזה אינטרס לא אמיתי. יש פשוט ברדק אחד גדול במדינה. אחד רוצה לאכול את השני, וכל אחד מוצא לאן לתעל את הכעס שלו ועל מי להוציא אותו. אנשי הניהול לא מדברים בצורה הוגנת ועושים כל הזמן שימוש בקולם כדי להפחיד את הצופים בצורה מניפולטיבית. אז אני מאוד מקווה שאחרי הבחירות יסגרו את הניהול הנוכחי, יעשו חושבים ויפתחו אותו מחדש לעתיד טוב יותר. לא רק בשבילנו, אלא גם בשביל מי שנולדו אחרינו”.

פתיחת עולם התרבות, לצד מבצע החיסונים, נותנים לך תקווה?
“אני מקווה שזה יעבור בבטחה ושלא יצוץ פתאום איזה וריאנט כלשהו, והכל יתחרבש. אני מקווה ורוצה להאמין שנעבור בשלום את עניין פתיחת התרבות כי עדיין אני שומע שבכל רגע בית ספר אחר כופה בידודים על האוכלוסייה ועדיין לא רואים את הסוף. אם מישהו יודע, אשמח שיעדכן אותי מתי כל זה ייגמר”.

קובי פרג' (צילום: אוהד קב)קובי פרג' (צילום: אוהד קב)

בעקבות שושנה

בנוסף ליתר עיסוקיו, פרג’ גם מגיש בשנים האחרונות תוכנית רדיו שבועית בגלי צה”ל לצד אחיו בן, וכן הצטלם בחודשים האחרונים לעונות חדשות של הסדרות “שב”ס” ו”סברי מרנן”.

איך החוויה לחזור לצלם עונה חדשה ל”סברי מרנן”?
“זה כבוד גדול לעמוד ליד חבורת השחקנים המוכשרים האלה ולשחק לצדה. כמי שבאמת ההשפעות שלו מגיעות מישראל זו חגיגה לחוות את יהורם גאון, טוביה צפיר, יונה אליאן וכל שאר הקאסט הקסום הזה. אלו אנשים שיש להם השפעות אדירות על הדור שלי, ובגללם בחרתי במקצוע הזה וזו זכות גדולה”.

מה סוד הקסם של הסדרה הזו שרצה כבר שש עונות?
“בפרויקט הזה, שנמשך כבר עשור, אתה חווה חיים שלמים עם אנשים, וזה עובר גם למסך. זה מוצר שמקבל את החיבוק שלו בשל האווירה הטובה בין כולם. זו חוויה נהדרת”.

מה התגובות שאתה מקבל על הסדרה?
“יש חיבוק עצום מהקהל ופרגון, אבל גם יש את תגובת ה’אוף, כמה זמן זה יימשך?’, אבל כל עוד יש צופים ויש מי שמעוניין לצפות בכך – זה ימשיך. את מקצוע הסיטקום אני חי מגיל 20 עם הסדרה ‘הפיג’מות’ (הסדרה שיצר ובה כיכב – ד”פ), ולכן גם מכיר היטב את העבודה עם רובי דואניאס המופלא (מיוצרי ‘סברי מרנן’ ואחד מיוצרי ‘הפיג’מות’ - ד”פ). אני מרגיש שקצב העבודה והשפה שלו הם חלק ממני”.

באפריל האחרון, לאחר פרוץ הקורונה, התאחדו כוכבי סדרת הילדים הפופולרית “הפיג’מות” לדורותיהם, בהם אלונה טל, עודד פז, דנה פרידר ופרג’ כמובן, למערכון מיוחד לימי הבידוד. “זה לא באמת להתאחד, זה היה בזום”, אומר פרג’. “לא יצרנו משהו חדש באמת. עשינו זום בשביל החוויה והריגוש שיכולנו להסב לדור שגדל על הסדרה ואהב אותה”.

הפיג'מות (צילום: קובי קלמנוביץ')הפיג'מות (צילום: קובי קלמנוביץ')

אתם בקשר טוב?
“אנחנו לא בקשר צמוד כי גדלנו והשתנינו. תמיד נאהב זה את זה ונשמור על קשר, אבל לא קשר הדוק. אנשים מתבגרים, והחיים משתנים ומתפתחים”.

יש סיכוי לעונה חדשה?
“כל הזמן יש דיבורים על זה, אבל אני מודה שאני נמצא היום במקום שפחות חושב על זה ורוצה את זה. אני נמצא בעשייה מאוד מגוונת של הדוקו, שממלאת אותי עד הסוף. היא מקימה אותי בבוקר ומכניסה אותי לעשייה שאני אוהב, אז אני מודה שאיחוד פחות קוסם לי. אבל שוב, ידעתי מזה המון ואני אסיר תודה על כך”.

ואכן עולם הדוקו תופס את מלוא זמנו של פרג’ בשנים האחרונות, לא מעט הודות לשותפות והחברות שלו עם הבמאי, התסריטאי ועורך הקולנוע מוריס בן מיור, שעמו עבד על שלושה סרטים תיעודיים עטורי שבחים: “פוטו פרג’” (2016), “אלבום פרטי” (2017) ו”להאיר את יוסי” (2019) המבוסס על חייו של יוסי בנאי. בשנים האחרונות שוקדים השניים על סרט דוקו הצפוי לראות אור בקרוב בהוט8 ועוסק בחייה של הזמרת שושנה דמארי. “למזלנו, הספקנו לצלם את מרבית הצילומים לפני הקורונה, כך שבקורונה התפנינו לערוך את הסרט בסטודיו שלנו”, אומר פרג’.

גילית גילויים מפתיעים על שושנה דמארי במהלך העבודה על הסרט?
“גיליתי שהיא הרבה יותר גדולה אפילו מהזיכרון שהיה לי ממנה. יש בסרט את עולמה הפרטי, ביתה וחייה האישיים, אבל אנחנו בעיקר עושים סרט על גיבורה יוצאת דופן ואולי האישה הכי מוכשרת בתרבות הישראלית”.

באוגוסט האחרון ציינת 40. מרגיש את הגיל?
“לא. אני חושב שאני בעצם מתחיל להגיע לגיל שלי. מגיל צעיר אני אדם מבוגר ותמיד שיחקתי את המבוגר. אולי סוף־סוף אני נהיה מבוגר”.