כאמור, "מותק בול באמצע" לא מחליקה מיד בגרון. המסך צורח אל הצופה בהומור נונסנס מופרז וצווחני. המשתתפים - בעלי שמות עאלק מצחיקים אבל לא באמת מצחיקים - רצים, צועקים, מתווכחים ללא הפסקה. רק קליפות בננות חסרות על הרצפה כדי שיחליקו עליהן בצווחות.
הלסת צונחת לא פעם בתנועת שעמום עד פיהוק. אם לא החובה המקצועית לצפות בפרק אחד לפחות עד סופו, בטוח שהייתי בורח לערוץ אחר. אבל לא הייתה ברירה ונאלצתי להמשיך לצפות, ומה שקרה אחרי 25 דקות בערך הוא שגיליתי שאני מתחיל ליהנות מהעניין. הנונסנס המטופש, אחרי שהתרגלתי אליו, הפך להיות די מהנה. אפילו מצחיק ממש פה ושם.
הספרי עושה כאן ניסיון מעניין, אם כי גם די מסוכן. השטות הצרחנית בסדרה שלו היא הקו המנחה, הקולב שעליו הוא תולה את הדמויות שלו, את התנהגותן במהלך האירועים שהוא יוצר בעבורן. עד כמה הקולב יישאר חזק לאורך זמן, עד כמה יכולה שטות לסחוב על עצמה סדרה שלמה, עוד נראה. מה שבטוח הוא שצריך להיות די בטוח בעצמך כדי ללכת בנתיב כזה. ניסיון יש להספרי. נראה אם יצליח לו הלאה.
התרעות פיקוד העורף