מפעם לפעם צצות סדרות כאלה, שהדיבור והבאז סביבן נמשך זמן כה רב עד שנדמה כבר שלעולם לא נראה אותן על המסכים. כזו היא "מלכת היופי של ירושלים", הדרמה היומית החדשה של yes, שמפה לשם, נראה כי היא בעשייה כבר מ-1920, תקופת הזמן שאת סיפורה היא, בין היתר, מגוללת. 

לכך שלל סיבות כמובן: הסיפור המקורי אותה היא מספרת, המבוסס על הרומן המצליח של שרית ישי לוי, בעל אותו השם; הקאסט המעניין והליהוק המקורי שמרכיב אותה, בדגש על סוול אריאל, המגלמת את אחד התפקידים הראשיים, וישראל אוגלבו, המשחק את בן זוגה בתפקיד טלוויזיוני ראשון וכמובן, ההשקעה האדירה בסדרה אשר מפיחה בה את רוח התקופה והופכת אותה לאמינה וכובשת במיוחד.

"מלכת היופי של ירושלים" אשר נוצרה ע"י שלמה משיח ("זהו זה!", "אדוני שר האוצר"), אסתר נמדר-תמאם  ("פמת"א", "אליפים") ועודד דוידוף ("מישהו לרוץ איתו", "שבאבניקים"), שגם ביים, מספרת את קורותיהן של משפחת ארמוזה הספניולית המתגוררת בירושלים, בדגש על נשות המשפחה, אשר עליהן הוטלה קללה אכזרית: להינשא לגברים שלא מחזירים להן אהבה. הסיפור מתחיל בתחילת המאה ה-20 וממשיך עשרות שנים קדימה, תוך שאנחנו נחשפים לצמיחתם והסתעפותם של בני המשפחה, על כל האהבות, האכזבות, הכעסים שהם חווים, ובעיקר הן חוות, לאורך הדרך.

''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)

דרמות תקופתיות הן לא דבר נפוץ בתעשיית הטלוויזיה הישראלית, דבר די מובן בהתחשב בהיקפי התקציב העצומים הנדרשים. חשבו על זה, מדובר בהפקות שאם הן אינן נעשות באופן מושלם, התוצר הסופי מתגלה כעלוב ומביך. בתוך כך, אין ספק כי "מלכת היופי של ירושלים" צלחה את האתגר. ההשקעה ניכרת מכל פריים, צפת מצטלמת יפהפה ומצליחה לדמות את ירושלים באופן אמין למדי וגם התלבושות מושקעות ומתבלות את הסדרה בצבעים המתבקשים של המאה שעברה. 

''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)

לצד כל אלה, אין מנוס מלהודות שהעלילה מתקדמת באופן איטי, אפילו מלכותי, מה שמייצר דיסוננס מול הקפיצות בזמן הלוך ושוב המתרחשות לאורך הסדרה. אין טוויסטים חדים, אין רגעי שיא אך במקביל, האווירה נשארת נוסטלגית ומיוחדת, ומצליחה לייצר את העניין הראשוני, לפחות מצפייה בפרקיה הראשונים. כמובן שתמהיל השפות הרב המדובר בה (ספניולית, טורקית ואנגלית) רק מחזק את תחושה.

''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)''מלכת היופי של ירושלים'' (צילום: נטי לוי)

אם כן, לא מדובר בדרמה תקופתית רגילה וקצרה כפי שאנחנו מכירים מהלהיטים התקופתיים בעולם ("ויקינגים" – כעשרים פרקים לעונה, "הכתר"  - כעשרה פרקים לעונה) – אלא בסדרה יומית ארוכה למדי המורכבת מלא פחות מ-44 פרקים.

האם אני בטוחה שאתמיד לצפות בכל הפרקים? קשה לי להאמין. למעשה, אינני בטוחה שמדובר בהחלטה הנכונה ביותר. עם כמה שהסדרה עשויה היטב מבחינה אמנותית ורוב השחקנים מגלמים את תפקידם באופן כן ומשכנע (בדגש על אלוני וסעדה בתפקידים הראשיים) אין בקצב ההתקדמות הנוכחי של העלילה די כדי לשמור על סף מתח סביר או כדי לייצר תחושת סקרנות מינימלית, בוודאי כאשר מדובר בעשרות פרקים. אז כן, מדובר אכן ב"מלכת היופי" של הסדרות, בטח בשנים האחרונות - אך כעת, נותר לבחון האם האופי שלה יחזיק מים לאורך הזמן.