אני יודעת מה אתם חושבים. לכתוב על "סיפורה של שפחה" משפט כל כך לקוני ומתבקש כמו "איך שגלגל מסתובב לו" זה כמו להגיד שהעונה האחרונה של הישרדות הייתה סיוט מתמשך, שכנאפה זה הדבר הכי טעים בעולם וש"בית משוגעים" הוא שיר מושלם. כולם יודעים את זה. ובכל זאת, הפרק האחרון היה פשוט רצף של אירועים כאלה, של שינויים ותהפוכות ותחושת חוסר צדק מושלמת וכה אופיינית לסדרה, שבאמת אין דרך אחרת לתאר אותו.

סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)

ההפתעה הראשונה הייתה חזרתה של מיס קיז. כלומר, אסתר. זוכרות אותה? בת ה-14 שהפכה רעיה בגיל כל כך צעיר והסתירה את ג'ון וחברותיה (חלקן כבר לא איתנו) בביתה. מאז פרק 3 בו היא ברחה יחד עם ג'נין והבנות לא ראינו אותה, והנה, עתה הבנו מה עלה בגורלה. נתפסה ומשנה צבע של גלימה מאצילה מלכותית באחוזה לשפחה מרדנית במרכז האדום. ואז, הגיעה ג'נין.

כן, ג'נין, שבפרק הקודם התבשרנו על כך ששרדה גם היא את ההפצצה בשיקגו (מסתבר שהפצצות של גלעד לא באיכות שיא) והובלה גם היא למרכז האדום במטרה לקבל הצבה מחדש. שגרה של נשים פוריות, אתן יודעות. שם, לידיה מקבלת אותה בחום ולראשונה, מזה זמן רב, אנחנו רואים בה ניצנים של חמלה ורוך כלפי הבחורה המסכנה הזו.

לידיה לא מצליחה להישאר אדישה ופועלת בכל כוחה כדי לא לשלוח אותה למושבות ההרבעה כפי שנגזר עליה. יתרה מכך, היא סומכת עליה עד כדי כך שהיא שולחת אותה לחנוך מקרוב את אסתר, במה שהתחיל כסממן של אופטימיות להמשך חייה של קיז אך לתחושתי, גוש האומץ והנחישות הצעיר הזה ממש לא ישרוד בתור שפחה מן המניין.

סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)

שלוש הנשים הללו היו רק תקדים לבאות, כשלפתע ה(כמעט) אם ואב הטריים וורטפורד זוכה לביקור חברים בכלא, משל מדובר בחיילים שסגרו שבת בשבטה. בזמן שהשניים מצפים לקבל תמיכה מהרפובליקה האהובה, הם נדהמים לגלות את המטרה העיקרית של הביקור: העברת המסר לפיו התינוק של סרינה הוא "רכוש" גלעד וגלעד תעשה כל שביכולתה כדי לוודא שהוא יגדל שם. ולגבי המפקד ואשתו הכלואים בקנדה? ובכן, הם קצת פחות מעניינים. אופסי.

למען האמת, הסצנה הזו הרגישה בתחילה כמו מנת נחמה לצופים. הצופים, שמחזיקים בבטן תחושות עזות של אכזבה ותסכול מכל הטוב שהווטרפורד'ס מקבלים לאחרונה רואים אותם סוף סוף מקבלים נקמה. והנקמה הזו, כך חשבנו, הוגשה קרה כמו שרק בקנדה יכול להיות.

אז זהו, שטעינו. כי רגע אחרי שג'ון חוזרת ממפגש די משמים עם ניק שהיה עוד רצף אירועים די צפויים: נשיקה, התרגשות, תמונות של האנה ושליפה של טבעת נישואין (אין סיבה להפתעה, זה לא שמפקדים רווקים היא תופעה רווחת בגילעד), הגיע ההיילייט של הפרק:

סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)

לאחר העדות המצמררת של ג'ון בבית המשפט, היא ולוק מתבשרים כי פרד ישוחרר, למרות הכל, בתמורה למידע רגיש וחשוב שיספק. מסתבר שהווטרפורד'ס כנראה התרעמו מספיק על האימפריה וחשקו דיו בילד בשביל להתחיל חיים חדשים ולזרוק את "לעינו" ושות' לפח.

רק בדרך, הם, וכל מי שהיה שותף להחלטה הזו, שכחו שג'ון חיה, בועטת, כועסת מתמיד וממש, אבל ממש לא תוכל לשאת את הבשורה שקומנדר ווטרפורד יהיה אדם חופשי שיילך להתפלל בכנסייה היפה של טורונטו. אמרנו נחמה לצופים? חשבו שנית.

הפרק נגמר בצרחות ואיומים המתבקשים של ג'ון על מרק טואלו, אך בעיקר הותיר תחושה משמעותית של "זהו? ככה זה ייגמר?", שכן למעשה, יותר מדי קצוות פתוחים לנו כרגע. האם פרד וסרינה באמת ישתחררו? מה יהיה גורלה של ג'נין? האם אסתר באמת תסיים את חייה כשפחה? האם ג'ון ולוק יצליחו לחיות ביחד? ומה, לעזאזל, יקרה עם האנה? 

סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)סיפורה של שפחה (צילום: צילום מסך, הוט)

את סיכום העונה אשמור לפרק הסיום בשבוע הבא, אבל אין מנוס מלהודות כבר עתה שהמאמץ של היוצרים לייצר "עונה שונה", עוד ביטוי לעוס וגנרי, די נשא פרי (שיבורך). גם את הרגעים הצפויים אנחנו מצליחים לבלוע הודות לצילום יוצא הדופן, לפסקול המחוכם, להומור שלראשונה בסדרה מצא את דרכו גם לרפובליקה הקשוחה של גילעד ואפילו עוד לא התחלתי לדבר על אליזבת' מוס.

לקראת יום חמישי הבא, אפצח בהימורים, כי מה יכול לקרות כבר? יכרתו לי אצבע? אז בניחוש מושכל אניח שסרינה ופרד ישוחררו, ג'ון תתכנן את הנקמה נגדם, אסתר תמצא את מותה וג'נין תישאר בת חסותה של לידיה. ולגבי האנה? היא בטח לא תחזור הביתה. אחרת, מה יעשו בעונה 5?