אתמול בתוכנית של ברקו ואופירה, שלפה האחרונה הפתעה בצורת קופסה שהעמידה על השולחן והודיעה לחברה למקצוע, שמהיום והלאה את  כל הטענות והמענות שלו הוא יוכל להכניס לקופסת התלונות.

טוב ויפה. יוזמה נחמדה. אמנם נדושה, כי כולנו מכירים את אותה קופסא עוד מימי בית הספר, אולם לתוך אותה קופסה צריכים ללקט את תלונות הצופים ולא את הקיטורים של ברקו, כי הרי הוא ימשיך להתלונן נגד כל העולם ואשתו, חוץ מאשר נגד עצמו, והגיע באמת הזמן שהצופים ינערו אותו ואת היושבת לצידו. וכצמד מנחים שמתעלמים לגמרי מהביקורת הנוקבת נגדם ברשת הם מרשים לעצמם לבקר בקלות דעת כל הבא ליד.

אז נראה אתכם אמיצים מספיק, אופירה וברקו, וקוראים בקול מידי שבוע את התלונות של צופים כלפיכם, וקמים ועושים משהו בנידון. ואנא, אל תזמינו כל מיני פסיכולוגים ופסיכיאטרים או כאלה שמומחים בקריאת שפת גוף שינתחו אתכם ויביעו עליכם דעתם. הקשיבו לקול הצופים שרובם, אני בטוחה, לא מסוגלים להקשיב יותר לנאמר אצלכם באולפן, כי הדציבילים הצווחניים שלכם שמשתלטים על השיח,  כבר מעייפים ומביכים, והם פשוט מאבדים עניין ומפסיקים לצפות.

אני באופן אישי, תמיד התמקדתי בטורים שלי באורחים שמגיעים לאולפן, ולא לסגנון השיח שאתם מנהלים, אולם אתמול הגיעו מים עד נפש. הצעקות שלכם היו מחרישות אוזניים עד שילדיי ביקשו להנמיך את הווליום בטלוויזיה כי זה פשוט בלתי נסבל.

ואני שואלת, אתם שתמיד מזכירים בתוכניתכם את השיח הלא תרבותי והלא מכבד של הפוליטיקאים בינם לבין עצמם, הסתכלתם פעם במראה ובדקתם איך אתם נשמעים ונראים כאשר אתם צורחים את דיעותיכם, כמו הצרחות של העורבים שמתעוררים בבוקר ומשגעים את כל השכונה? אפילו אותם עורבים לוקחים מדי פעם הפסקה מקרקוריהם הלא נעימים ומאפשרים לשאר העופות והציפורים למיניהם להשמיע גם קולן. אתם, ברקו ואופירה, רק נטענים ומתלהבים יותר מהצעקות של עצמכם, ואלוהים ישמור, קריאות הרוכלים בשוק, נשמעות כמו שיר ערש לעומת מוזיקת הצעקות שבוקעת מאולפנכם.

ואם בתרבות הדיבור עסקינן, כמה אפשר לזלזל בכבודו של מראיין שטורח להגיע לראיון אצלכם ובמקום להשמיע את דבריו בניחותא, אתם קוטעים את דבריו ולא נותנים לו להשלים משפט אחד כראוי, ומבלי שתחליטו בשבילו מה הוא צריך לחשוב ולהגיד. ואוי לו אם הוא חושב אחרת מכם, כי אז, הוא חוטף מכם מבול נוסף של צעקות ומחאות ויוצא מתוסכל מהראיון כי לא התאפשר לו להגיד את אשר על ליבו. ברקו חושב שהוא נמצא במשחק כדורגל וכמו שעל המגרש צריך בכוח לחטוף את הכדור מהיריב, הוא בכוח מנסה להידחף לדברי האורחים, כאילו הוא המרואיין ולא הם. אתמול, כאשר עודד פורר, ניסה להביא מספרים ועובדות בקשר למצב החקלאים, ומן הסתם כשר חקלאות הוא הכין שעורי בית, נכנס בסערה לדבריו, ברקו וצעק במלוא פיו שהוא לא צודק. נו שוין. מי שקיבל עליו תפקיד של שר ומן הסתם מצוי יותר בסוד העניינים מאשר ברקו, צריך להינזף על בורותו, על ידי מראיין שתחום מומוחיותו שונה לגמרי מזו של השר?

אז נכון שברקו לפעמים גם אומר דברים שאני לגמרי מסכימה איתם, כמו שאמר שהמתווכים בין החקלאים והצרכנים זקוקים לתיקון דחוף בהתנהלותם מול הצרכנים שעל גבם הם עושים רווחים וקובעים מחירים בלתי מתקבלים על הדעת. אבל לפעמים ברקו מגזים בתגובותיו כאילו הוא מבין בכל תחום יותר מכולם ואני לא מבינה איך עד עתה, הוא לא קיבל תפקיד של יועץ לשר כזה או אחר, כי לפי הבטחון שהוא מפגין, באמת מתקבל הרושם שהאיש ידען ומקצוען, שאין בלתו, מינימום בוגר אוניברסיטת הרווארד. כמו שהוא קבע אתמול בצורה חד משמעית שצריך להתייחס לקורונה כאל סתם שפעת. וולקאם טו דה קלאב של מעריצי פרופסור לס.

כאשר רופאים ומדענים בכל העולם מודעים לגודל הסכנה של הווירוס ומתריעים מפניה, ברקו, יודע טוב מכולנו שמדובר בשפעת רגילה. אין לי כמובן את היכולת לבדוק עד כמה משפיעים אופירה וברקו על דעת הקהל, אבל עם תוכנית כמו שלהם שזוכה לרייטינג מכובד, הייתי במקומו של ברקו נזהרת כשאני יוצאת עם הצהרה כזאת בנושא הקורונה.

גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שהוזמנה להתראיין אצל הצמד, היא אולי מבינה גדולה בחינוך, ובילדים, ואין לי ספק שהיא רוצה לדאוג לרווחיותם ולבריאותם,  אבל מה היא מבינה בקורונה, כשהיא השתלחה בפרופסור שרון אלרעי פרייס רופאה מומחית למחלות זיהומיות. קצת צניעות לא תזיק, לא לצמד המנחים, ולא לאורחיהם.

שרת החינוך גם ניצלה את האולפן של אסייג וברקו בכדי לצאת נגד ראש הממשלה, כשהעבירה ביקורת על הנאום של בנט בו הכריז כי מי שלא יתחסן ייאלץ לשלם מכיסו על בדיקות קורונה. "אני פחות מקבלת את השיח שהיה אתמול בנאום שלו, לא אוהבת שמחרימים אנשים", אמרה. על פניו שאפו על האומץ שלה לצאת נגד ראש הממשלה בממשלה בה היא מתפקדת כשרה, אלא שבאותה נימה היא מיד היללה את סגן ראש הממשלה גדעון סער שטען "כי גם אלה שלא מחוסנים הם אזרחי ישראל". 

מה שמטיל דופי על ביקורת עניינית שלה, והופך אותה לפוליטית המקדמת את מפלגתה והעומד בראשה. אל תזלזלי באינטילגנציה של הצופים גברת שאשא ביטון, אנחנו רואים, מבינים ומחברים לבד בין הדברים.