"פגע וברח", נטפליקס

מאשימים את “פגע וברח" בכך שהיא לא “פאודה". זה לא פחות משטויות. קשקושים חסרי משמעות של ברנז'ה, כאילו שליושב על הכורסה משנה אם את הסדרה כתבו ליאור רז ואבי יששכרוף על הלפטופ בסלון או איזה ג'ימי מהחדר השני. אז “פאודה", גם היא פרי עטם של יששכרוף ורז, הייתה טובה יותר - ככה אומרים. הנה אני מגלה לכם סוד שאולי לא ידעתם: גם “הסופרנוס" הייתה טובה יותר. גם “הסמויה" ו"שובר שורות". אז זה אומר שכל סדרה מאז צריכה להיחרת בזיכרון לדורות? השאלה היחידה שצריכה להישאל היא אם “פגע וברח" פוגעת. התשובה היא כן. לפחות בשלושת פרקיה הראשונים ועוד רבע מהפרק הרביעי שבהם צפיתי, והתשובה - בכמה הסתייגויות - היא עדיין כן.

למי שלא צפה, הנה העלילה בתקציר: שגב אזולאי (ליאור רז) הוא מדריך תיירים בארץ, עם הרבה קעקועים ועבר שושו, שאשתו, רקדנית בבת שבע, נהרגת בתאונת פגע וברח ביום שבו הייתה אמורה לטוס לניו יורק לאודישן בלהקת ריקודים. שגב, בסיוע קרובת משפחה המשרתת במשטרה, נובר בעניינים ומגיע למסקנה שהתאונה לא הייתה תאונה ומה שקרה כאן בעצם היה רצח מתוכנן. אחרי שמתברר ששני הנהגים שישבו ברכב הדורס הם אמריקאים וטסו לשם אחרי הדריסה, שגב טס לאמריקה בעקבותיהם, וההמשך נמשך בפרקים שאצפה בהם בתום כתיבת הביקורת. מצאה חן בעיניי הסדרה הזאת.

ליאור רז מתוך ''Hit and Run'', נטפליקס (צילום: באדיבות נטפליקס)ליאור רז מתוך ''Hit and Run'', נטפליקס (צילום: באדיבות נטפליקס)


הנה משהו מפריע: “פגע וברח" מייצרת צער. אשתו של שגב נהרגת כבר בפרק הראשון, מה שאומר ששגב כמובן שרוי בצער והתסריט צריך לבטא את צערו. אלא שצער על המסך לוקח זמן. אז שגב לא תקשורתי, שגב מתבודד, שגב מרוחק, שגב מתבונן בעוגמה אל המדרגות שבהן פסעה אשתו, מתבונן אל שמי הערב המושביים - כל אלה עולים לא מעט במטבע הצער ומעכבים את שטף העלילה עד כדי כך שלפעמים הם מותחים את הסבלנות ועשויים לגרום לצופה קשה לב לשלטט ולהיתפס על ערוץ אחר. קצת פחות זמן צער, אולי שימוש בטריק תסריטאי אחר, היו מאיצים את קצב המאורעות ומחזקים את הדבקת הצופה לכורסתו.

הצורך בהתאמת הסדרה לקהל אמריקאי ולקהל ישראלי גם יחד מביא את השימוש בו זמנית בשתי שפות - אנגלית ועברית - לדרגה של הצלחה. לאוזן ולעין ישראליות, הרגילות לשפת הרשת, לשלטי החוצות ומודעות הפרסום באנגלית, אין בשיטה זו כל צרימה. לא הייתי מהמר על טריק דומה בעברית ובפולנית, אבל ב"פגע וברח" הפתרון בהחלט עובד.

את רז, אגב, מאשימים בכך שאינו משתמש בהבעות פנים רבות מדי - או מדוכא, או כועס. אז מה. גם להריסון פורד אין יותר משתי הבעות פנים בארסנל. גם לברוס וויליס. גם לריצ'רד גיר. יהיה קצת ראוי אם ישיבו המבקרים את השיניים החשופות מעט פנימה לתוך הלוע.
סיבה עזה לביקורת ואפילו לקנאה מספקת “פגע וברח" בבירור: מהיכן יכול להרשות לעצמו מדריך טיולים לרכוש כזה בית מפואר במושב? איפה לומדים להיות מדריך טיולים?

לראות או לוותר: לראות. עם כל הזוועות שיש בנטפליקס חבל להחמיץ את “פגע וברח".