האמירה המיותרת
קארין נכנסת הביתה עם שקית של חברה שמוכרת בעיקר בגדים שקארין לא לובשת, כלומר נוחים. איתמר מזהה את השקית וכמו ילד קטן נעמד ומכריז: "יש, ניצחתי!", והגדיל לעשות והוסיף - "ידעתי שאני אנצח!".
הטעויות הבולטות
תוך כדי שעינת ולירון שוטפים כלים במטבח הדירה המשותפת שלקחו, היא מעלה את עניין סידורי השינה. הוא כבר תפס לו חלק נכבד מהארון באחד מהחדרים, ואילו עינת שבכלל חמה על החדר הזה ובפרט על הארון, הרימה לו להנחתה בדיוק במומנטום הנכון כשאמרה לו שהם צריכים לבחור חדרים. אבל הרי הוא כבר בחר כשלקח את הארון, ואז נפל בפח ואמר "יאללה". טעות! היית צריך להשיב: "מה פתאום, את בוחרת! מקסימום אזיז את הבגדים לחדר השני, שטויות...". אבל לא, הוא בחר להגיד "יאללה". ולמה? כי כל הסיפור התחיל כשעינת הודיעה לו שהם ממשיכים בסידור של חדרים נפרדים. תינוק שכמוהו, התבאס שלא יקבל גם הלילה ומיד החזיר בעניין החדרים. לירון - Man Up!
קארין מבשלת לאיתמר דגים חריפים כמו שהוא אמר לה שאוהב, ובל נשכח שקארין לא אוהבת לבשל ולא אוכלת חריף בכלל. שוב, היא יוצאת מגדרה כדי לרצותו. קארין, כבר הספקת לשכוח את מה שיעל אמרה לך רק בפרק הקודם? איך תקשרי רגשית למישהו, בזמן שהוא לא רואה אותך בכלל? את עסוקה בלרצות את המלך איתמר ולמצוא חן בעיניו. קודם כל תתחילי בלרצות את עצמך.
המהלך המביך
אז אותה המחווה של קארין עם הדגים החריפים הביכה לא רק אותנו, אלא גם את איתמר עצמו מסתבר. כנראה שגם הוא כבר מתחיל למאוס בניסיונות הריצוי של קארין. אף אחד לא רוצה לחיות עם סמרטוט רצפה.
המהלך המנצח
ולעומת זאת, המהלך של הערב הוא לגמרי של קארין - לעצמה. היא אומרת לאיתמר שכבר שנים לא הרגישה בבית ושהיא מחפשת מישהו, ואולי זה לא הוא, כדי שיעזור לה להרגיש כך. חד משמעית מהלך מנצח, שפתחה ככה במקום שהכי רגיש לה והגישה לאיתמר על מגש את לבה. איתמר הכה מרוכז בעצמו, לא הצליח להבין את המשמעות הרגשית לכך, ובמקום זאת לקח את זה לכיוון שהיא לא יודעת ליצור בית וזה לא מה שאני רוצה. אני ואני ואני ואני ועצמי ואנוכי וכולי.
ל"מזלנו", שני לא ישנה כל הלילה עקב הקאות חוזרות ונשנות, מה שנתן לדני את הבמה להוכיח לכולנו שהוא נסיך עם לב ושניתן לסמוך עליו ברגעים הקשים. לה זה היה מאוד נעים, וגם לנו.