את פרק הגמר של "משחקי השף" שישודר בשבת הקרובה ברשת 13 (אחרי החדשות), יראה הפיינליסט דן פלס מלונדון, אחרי שיסיים את משמרת הערב שלו במסעדת "קואל אופיס" בבירה הבריטית. רגע לפני שידור הגמר, פלס ואשתו מריה עזבו את ישראל לטובת בריטניה, שם החל פלס לעבוד כשף במסעדה הנודעת של אסף גרניט שנפתחה לפני כשלוש שנים.
הקשר בין גרניט לפלס נרקם בעת הצילומים ל"משחקי השף", כשגרניט, משופטי הריאליטי, שם עליו עין כבר באודישן הראשון של העונה. "התחלתי לעבוד פה לפני שבוע", מספר פלס, שהראיון עמו מתבצע בזמן משמרת במסעדה. "תפסתי לי פה פינה שקטה כדי שנוכל לנהל את הראיון. התוכנית המקורית שלי, עוד כשגרתי ועבדתי בניו יורק, הייתה לעבוד בלונדון, כי אשתי קיבלה הצעה לרילוקיישן ללונדון. החלטנו לעשות קפיצה קצרה לישראל לשלושה חודשים, ואז להגיע ללונדון ולפתוח חיים חדשים. אלא שהקורונה טרפה את כל הקלפים ומצאתי את עצמי שמונה חודשים בישראל בלי עבודה. יום אחד ראיתי בפייסבוק מודעה של האודישנים ל'משחקי השף', וזאת הייתה החלטה של 'יאללה, בוא נעשה משהו שבמצב נורמלי לא הייתי עושה'".
לצד פלס, יתחרו בגמר הפיינליסטים יהונתן שרביט ואביתר מלכה.
בחצי הגמר היה פלס הראשון לקבל כרטיס עלייה לגמר, וגרניט אמר שיש לו "קילר אינסטינקט", כמי שיודע מתי להשחיז את הסכין ולנצח. "ברגע החשוב קיבלתי את זה, וזה היה יותר מתוק מהכל", הוא אומר.
פלס, מרעננה במקור, חי בארצות הברית בשבע השנים האחרונות. באודישן שלו סיפר כיצד כשעבד במסעדת “ז’אן ז’ורז’” בניו יורק, העטורה שלושה כוכבי מישלן, זכה ערב אחד להכין את האוכל לאחד האורחים, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. "לא בא לי לדבר על דונלד טראמפ כי זה הופך להאשטג", הוא אומר. "לא הייתי השף של המסעדה, הייתי שם רק בורג במערכת, ויצא לי לבשל את אחת המנות שהוא אכל באותו ערב. הערב הזה לא היה כל כך משמעותי בעיניי. לא התנהגנו אחרת כי זה היה דונלד טראמפ, זה היה עוד סרוויס באותו שבוע באותה שנה.
הסטנדרטים גם ככה מאוד גבוהים. הדבר הכי מגניב במסעדות בסדר הגודל הזה הוא שזה לא משנה מי בא לאכול - אמא שלך, נשיא ארצות הברית, ביבי נתניהו או אדם שחסך כסף כל החודש כדי להגיע למסעדה. נקודת המבט של שף ומסעדן לא צריכה לראות שום הבדל, והוא צריך לתת את אותו כבוד ולבוא עם אותה תשוקה למנות. כל כך הרבה מפורסמים אוכלים שם קבוע כמו ברוס וויליס, ליאונרדו דיקפריו, ביונסה וג'יי־זי. אבל חוץ מהם יש המון קליינטורה לא מוכרת, ואתה צריך לספק לכולם בדיוק את אותה חוויה. אם מישהו מיוחד בא לאכול ואתה נותן לו יחס אחר, זה מושחת בעיניי".
כבר בגיל 6 גילה פלס את התשוקה שלו למטבח: "בגיל מאוד צעיר הייתי מכין ארוחות ערב בבית. נמשכתי לזה וקיבלתי תמיכה גדולה מהמשפחה. גדלתי בבית שתמיד יש בו ארוחת צהריים וארוחת ערב, ויושבים סביב שולחן משפחתי ומספרים חוויות. בגיל 13 הצטרפתי לאבא שלי ליום בעבודה ויצאנו לאכול צהריים במסעדת 'איל פסטיו', מסעדה איטלקית אותנטית. שאלתי את הבעלים, שהיה מיודד עם אבא שלי, אם אני יכול לבוא ללמוד לבשל, והוא אמר לי: אם אתה גבר, תבוא מחר באוטובוס לשטוף כלים. למחרת בבוקר עליתי על קו 47 מרעננה לאבן גבירול בתל אביב והתחלתי לעבוד שם. זה היה מרעיש בעיניי, ככה עבדתי כל חופש גדול עד הצבא. ויתרתי על טיולים עם חברים ועל בילויים. הייתי עובד משש בבוקר עד הלילה. התחלתי בשטיפת כלים, ניקיון ירקות והכרת חומרי הגלם עד שנתנו לי לבשל".
פלס סיים תיכון במגמת אמנות, שירת בפלס"ר 401 של השריון ומשם נסע לטיול הגדול אחרי הצבא. בגיל 24 טס לניו יורק כדי ללמוד במכללה הגבוהה ללימודי קולינריה. את הלימודים סיים בהצטיינות, ומשם הדרך למסעדת "ז'אן ז'ורז'" הייתה קצרה: "במהלך הלימודים כל תלמיד יוצא לסטאז' לשלושה חודשים, ויש יום שבו מגיעים מסעדנים מרחבי ארצות הברית כדי לצוד כישרונות. עברתי ארבעה ראיונות לעבודה ב'ז'אן ז'ורז'', היו עוד 30 סטודנטים, ואני נבחרתי. בסיום הסטאז' השף אמר לי: 'יש לך מקום מובטח אצלנו, נחכה לך עד אחרי שתסיים את הלימודים', וכך היה. סיימתי את הלימודים ראשון בכיתה. התחלנו 155 תלמידים וסיימנו רק 28 כי זאת תוכנית לימוד מאוד קשוחה. התחלתי לעבוד במסעדה והתקדמתי עד לתפקיד של סו שף".
במסעדה הוא גם הכיר את אשתו מריה. "היא עבדה כמארחת במסעדה ואזרתי אומץ להציע לה לצאת איתי לדייט", הוא מספר. "מהר מאוד זה התפתח לסיפור אהבה נועז. יצאנו שלוש שנים והתחתנו לפני שנתיים בניו יורק".
התרעות פיקוד העורף