הרומן הבלתי ממומש בין מייב לאוטיס שובר שיאי גינס במריחה. לבית הספר מגיעה מנהלת מפלצתית חדשה שמחליטה לדכא בכוח את החינוך המיני. והנה עברה לה סתם עונה 

מול עינינו מתרחש שיא גינס והעולם שותק. כבר שלוש עונות נמרח ונמתח כמו מסטיק סיפור האהבה הבלתי ממומשת בין אוטיס למייב, ואיך שכבר הדברים יוצאים לאור בסוף העונה השלישית, ונדמה שכבר אפשר לנשום לרווחה, באורח פלא מקבלת מייב בוכטה של כסף מאמה הנרקומנית, נוסעת ללמוד באמריקה הרחוקה, וביי אוטיס, ניפגש בעונה הרביעית למתוח עוד קצת את המסטיק. 

האמת שאיך שזה נראה, יוצרי הסדרה הבהחלט חביבה הזו בעונותיה הקודמות, לא כל כך ידעו, או שלא מצאו רעיון מוצלח במיוחד, מה לעשות עם העונה החדשה שהתגלגלה לידיהם. אז חלק מהדמויות הם השאירו באופן משעמם כמו שהן: לאדם הדביקו לפרצוף עם דבק מגע חזק את ההבעה הבלתי משתנה של קדוש מעונה. אוטיס נשאר אותה ארנבת מבועתת דקת שפתיים. אריק הססגוני נותר אותו אריק הססגוני. את מייב הפרועה והמרדנית מהעונה הראשונה הפכו לצדקנית מנהלת גמ"ח שלוקחת על גבה את צרות כל העולם. 

אחר כך, מתוקף אותו חוסר רעיון אמיתי, הביאו לבית הספר מנהלת דמוית מפלצת המחייבת את התלמידים בתלבושת אחידה, צעידה במסדרונות על גבי פסים מצוירים בלבד, והרע מכל - הפסקת הפעילות המינית המוגברת במוסד החינוכי. כמה פרקים מתבזבזים על המנהלת עד שכמובן היא נכשלת, עוד כמה על נפתולי מייב אוטיס, והופ, נגמרה לה עונה בלי להרגיש שחלפה כאן בשדותינו. חבל.

לראות או לוותר: מספיק בקושי. רק אם חייבים. אחלה סדרה שדעכה.