נראה ונשמע כי הוא מדבר מדם ליבו, כפי שהעיד על עצמו, אבל בסופו של יום, המצב בדרום ובבאר שבע רק מתדרדר מדחי לדחי. אם בריונים יורים על בית ויושביו בבאר שבע כי בא להם, או בא להם בכוונה לגרום לתאונות בכבישים בלי שיפחדו מהסמכויות, אז האחריות נופלת גם על ראש העיר ולא רק על הממשלה והמדינה כפי שהוא טוען.
"אני לא אסכים שישמיצו את באר שבע, העיר שהשקעתי בה כל כך", אמר דנילוביץ'.
אבל מי משמיץ את באר שבע? משמיצים את המציאות שאליה נקלענו שבה אנשים חיים בעיר שמצד אחד הפכה אולי לפנינת הדרום, אך מצד שני השתלטו עליה פורעי חוק שמטילים אימה על תושביה. אי אפשר תמיד להאשים אחרים, את הממשלה או המשטרה או הרשות השופטת שמפחדת להטיל עונשים מחמירים ומרתיעים.
אם ראש העיר שלה כל כך מוצלח וכשרוני, אז שיתחיל לפעול ויקים מערך מקיף ואפקטיבי שיילחם בתופעת הפשיעה. אמנם הוא לא רודי ג'וליאני שניקה את ניו יורק מפושעיה ועברייניה, כי באמריקה כנראה לא חסרים שוטרים וכוח אדם כפי שקורה אצלנו, אבל תמיד אפשר לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא דרך יצירתית לנקות את הנגע שרק הולך ומתפשט. אחרת, גם אם דנילוביץ' יבנה אקדמיות בעירו, ויקים פארקים נפלאים ומרכזי תרבות, איך ייהנו תושבי העיר מכול הטוב הזה כאשר הם מפחדים לצאת מהבית?
מאד מלהיב וסוחף לשמוע איש ציבור שנותן נאום בסגנון יוליוס קיסר "באתי, ראיתי, ניצחתי", כפי שהדגים לנו ראש העיר, ואני בטוחה שהוא התכוון לכל מילה, אבל העם הזה מספיק למוד ניסיון ופרקטי בשביל להאמין למילים ולבטוח בהכרזות, הוא רוצה מעשים. מה התועלת בהכרזות, בומבסטיות ככל שיהיו, אם המטרות לא הושגו? מה התועלת למשל בחשיפה של בנט השבוע שמשרד הביטחון פועל וימשיך לפעול על מנת לגלות מה עלה בגורלו של רון ארד, אם בינתיים לא התגלה כלום?
כמובן שזה טבעי שכאשר איש ציבור נבחר נשאל שאלות מביכות שחושפות את הפאשלות מאחורי ביצועיו, הוא מיד ייכנס למגננות, ויספר ניסים ונפלאות על השגיו: אני עשיתי, ואני פעלתי ונאבקתי, ואני, ואני, ואני, ורק אני.
עוד לא זכינו לראות בארץ איש ציבור עם הביצים להודות שהמצב על הפנים ושהוא אחראי לו. אי אפשר לזלזל באינטליגנציה של הציבור ולהתפאר בנוצות שלא הולמות אותך. לפחות הודאה פומבית בכישלון, הייתה מחייבת אותו לפעול ולתקן את המעוות.
שרת הכלכלה קראה מדף מסרים של הקואליציה, כפי שגם עושים חברי האופוזיציה, ושיבחה את העבודה הרצינית של כל אחד מהשותפים לממשלה. באותה הזדמנות אפשר היה לשאול אותה מה דעתה על נאום בנט באו"ם, שבו הוא פקפק באנשי משרד הבריאות שהם בעצם תחת פיקודו.
שלא יספרו לכם סיפורים שבנט פשוט טירון פוליטי ולכן נפל בלשונו. לא מדובר בטעות, אלא בשטות - וחבל שבנט לא מודה בכך. לא צריך להיות שועל פוליטי על מנת להפעיל שיקול דעת או סתם הגיון פשוט, ולדעת שאתה לא עומד על במת העולם באומות המאוחדות ויורה לעצמך ברגל.
יש מן הצביעות בכך שמצד אחד אופירה וברקו אומרים שביבי הוא פאסה ואין מה לדון בו, ומצד שני אין תוכנית שבה ביבי לא עולה בדיון בקונטקסט כזה או אחר.
אז לידיעתך אופירה, מסתבר שביבי הוא לא "היסטוריה" וגמרנו. לא זורקים מישהו בקלות כזאת, ולא משנה מיהו או מהו לפחי ההיסטוריה. השבוע אפילו ציינו כך וכך שנים למותו של שמעון פרס, על אף שלא היה ממש נערץ על כולם, ועל אף שקולט אביטל חשפה שהוא הטריד אותה מינית.
התרעות פיקוד העורף