האמירה המיותרת
שני בטלפון מקשיבה להודעה מחברה, שאמרה לה ש"את כזו רוחנית ואני בטוחה שהתהליך הזה עושה לך טוב". ואז דני, חסר טאקט שכמותו, מהרהר בקול רם מדי: "מעניין מה גרם לדני ויעל לשדך לי מישהי רוחנית". שני מאוד נפגעה מהאמירה, בהתחשב שהוא מרבה לזרוק לה קטנות שמערערות לה את הביטחון - הוא לא יודע האם נמשך אליה, היא רוחנית לו מדי וכו'. שני, די בצדק, מאסה בזה. הטעות שלה, שסיפרה את מה שהרגישה לדני הלא נכון. זה עם ה"R".
הטעויות הבולטות
קארין ואיתמר מבשלים ארוחת ערב שעה וחצי בעל כורחה, וכל זאת כי היא יודעת שהוא זקוק לתחושה של בית ובית אצלו זה בישולים. איתמר כהרגלו, מנצל היטב את זמן האיכות שלהם ביחד עם תחביבו הידוע - לרדת עליה, ברצף אמירות שלא נגמר. למשל: "את לא מספרת לי שום דבר על החיים שלך, החברים שלך, המשפחה שלך, העבודה שלך". והמעליב מכל: "רק בנאדם עם לב מאוד חשוך, לא אוהב אבוקדו". וגם הוסיף וקינח ש"זה לא כיף לבשל ביחד, יותר קל לבד". יעני, גם כל מה שעשתה תוך כדי שספגה את מטח התלונות שלו, לא היה טוב לו מלכתחילה. קארין למצלמה: "נשבר לי".
המהלך המביך
בדיוק כמו לורד וולדמורט, אדון האופל הנורא מהארי פוטר, מסתבר שגם בשפה העברית קיימת מילה אפלה שאין לומר את שמה (רוחניות). דני ושני יצאו מהפגישה עם דני, טעונים סביב כמה פעמים נאמרה אותה המילה האסורה בחודש האחרון. הוא טוען שמעולם לא אמר את זה, ואף לא בנגיעה. והיא אומרת שיש לו זיכרון של דג מת בהתחשב שאמר את זה כבר מלא פעמים. ואילו אנחנו, נאלצנו מצדנו לחזות בוויכוח הסוער והמאוד מאוד מרתק ביניהם במונית - אמר או לא אמר? הזכיר או לא הזכיר? נגע או לא נגע? בשורה התחתונה, רוחניות: טוב או רע? מה שבטוח שאם נפגוש בטעות את שני, כבר נדע באיזו מילה אסור להשתמש.
המהלך המנצח
בדרך הביתה מהעבודה, עינת מבקשת מלירון שיגיע גם. הוא קצת חושש שלא יצליח לעבוד מהבית, אבל לבסוף מגיע לפניה. הם נפגשים בבית, נרגשים מעצם העובדה שרצו לשם שניהם כדי להיפגש. יש להם ווייב של מאוהבים, מה שמרגש גם אותנו. הוא ממשיך ומתחזק ולוקח אותה לפיקניק בהפתעה. אה, וכבונוס גם ההורים שלה מתים עליו. הלוואי שזה אמיתי ויחזיק.
התרעות פיקוד העורף