התביישתי כשחברי כנסת, בעיקר כמה צרחניות מהאגף הימני, מקללים ומגדפים ראש ממשלה מכהן, מטיחים בו עלבונות כמו עבריינים משתוללים. זה כל כך מבייש שאתה יושב מול המסך הקטן וצריך לצפות במופע האימים הזה ולשאול את עצמך: הללו הם מנהיגינו? התביישתי כששרה לשעבר וחברת כנסת היום, צועקת לעבר רם בן ברק שהיה סגן ראש המוסד: "שתוק שונא ישראל".

ובנימה פחות רצינית, התביישתי בשביל אופירה וברקו שאתמול באולפן שברו שיא של כל הזמנים בכמויות פרצי הצחוק שהשתלטו על האווירה ולא אפשרו לשמוע את דברי המרואיינים שמתוך נימוס ניסו להשתתף במסיבה, כאשר היה ברור שצחוקם מאולץ והם לא יודעים על מה ולמה כל אווירת העליצות הזאת. התביישתי כשצמד החמד שלנו לקחו פלטפורמה שהייתה יכולה להניב כמה תכנים מעניינים ורציניים והפכו אותו לגרוטסקה.

הצחוק יפה לבריאות ואני בטוחה שאם היו קובעים תאריך ליום הצחוק העולמי, אופירה אסייג הייתה מככבת בו, אבל כל דבר בעתו. עת לצחוק ועת להיות רציניים. כאשר ברקו שואל את שר התיירות יואל רזבוזוב, שאלה שבאמת מסקרנת את כולנו, האם בנט שולט בקואליציה או בעצם יאיר לפיד לקח את המושכות לידיו, אותי מעניין לשמוע את תגובתו של השר.

רזבוזוב  (צילום: אמיל סלמן/הארץ)רזבוזוב (צילום: אמיל סלמן/הארץ)

וכאשר שר התיירות רוצה לספר על פועלו של יאיר לפיד בתחום יחסי החוץ ועל הסכמים שהוא חתם עם מדינות אחרות בעולם, מבטל ברקו את דבריו בזלזול ואומר לו (בערך כך): "את מי זה מעניין? עכשיו תהיו כמו הממשלה הקודמת שהשוויצה שביבי חתם על הסכמים?"

אז יש לי חדשות בשבילך ברקוביץ': אותי זה מעניין מאוד יחסינו עם מדינות העולם שרובן היום לא מחבבות אותנו והאנטישמיות מרימה אצלם ראש. כן, חשוב לי שיחסינו יתהדקו עם העולם ומעניינים אותי ההסכמים שחתם לפיד עם מדינות, הרבה יותר ממספר הפעמים שאתה נוסע לחו"ל שאתה מדי פעם דואג ליידע אותנו. ממש לא מעניין אותי ש"מזמן לא נסעת לחו"ל", וממש לא מעניין אותי שאופירה תיסע גם היא לדובאי או מיורקה או כל יעד אחר  שהיא דאגה לציין אתמול, כאילו לא נוכל להתקיים בלי המידע הזה.

ולמה צריך שר התיירות להסביר לך את המובן מאליו, שהסכמים עם מדינות אחרות חשובים כי הם יכניסו כסף למדינת ישראל ושבהסכמים אלה לא רק נקבעים יחסים דיפולמטיים אלא גם יחסי מסחר?זה לא ברור לך? חשבת על כך שאותו  כסף יכול לעזור למשפחות קשות יום, אותן משפחות שאתה חוזר וטוען שרק הן מעניינות אותך ושאתה ואופירה דואגים רק לעניי עירנו.  אם רק עניי עירנו מעניינים אותך, למה שלא תהפוך לפילנתרופ ובמקום לנסוע לחו"ל שמזמן לא נסעת לשם, תתרום את כספי הוצאות הטיסה לעניי עירך שאתה ככ דואג להם?

גם ניצן הורוביץ שר הבריאות הוזמן אתמול לתוכנית ודיבר על כמה שהממשלה מאוחדת ושהחיכוכים שמדי פעם בוקעים מתוכה הם לגיטימים ובריאים, אבל בסך הכול זאת ממשלה שעובדת ברצינות. אני לגמרי מסכימה. אין ספק שנעשית עבודה בכל התחומים, מוצלחת יותר או פחות, אבל יש מאמץ לשפר וזה נראה לעין.

אולם נעשו טעויות של טירונים שקשה להתעלם מהן. בנט יכול להתרברב כמה שהוא רוצה על החיסון השלישי אבל כדאי שלא ישכח מי הביא אותם ראשון לארץ. הוא גם יכול להתרברב שהוא המנהיג היחיד בעולם שהיה לו אומץ לתת את הבוסטר בלי אישור של ארגון הבריאות העולמי, אולם בל נשכח שהוא גם לקח פה סיכון גדול שרק במזל הצליח לו. מה היה קורה אילו הסיכון הזה היה עולה לנו בתוצאות טרגיות של סיבוכי החיסון? מה אז? כך שאם יש כאלה שרואים בכך צעד אמיץ, אני רואה כאן צעד פזיז וחסר אחריות גם אם התוצאה בסוף הצליחה.

בל גם נשכח שמצבנו לא היה מזהיר במיוחד לפני הבוסטר כאשר ספגנו אלפי מאומתים כל יום, מספר שעלה פי כמה וכמה על מספר המאומתים במדינות אחרות ברחבי העולם עם אוכלוסיה גדולה בהרבה מאיתנו.

ניצן הורוביץ הזכיר את היכולת של הממשלה הזאת להתמודד עם הקורונה גם בלי סגרים ולחיות לצידה. אך אל יתהלל חוגר כמפתח. גם בחו"ל אין סגרים אולם אנשים מכבדים את הכללים. בביקורי ברומא לאחרונה עם בתי, נדהמתי כשלא הורשתי להיכנס יחד איתה למעלית במלון, כי רק אדם אחד מורשה להיכנס, וברחוב משתרכים תורים ארוכים מחוץ לכל מתחמי הקניות כי קיימת הקפדה חמורה על שמירת מרחק ומספר אנשים מוגבל שיכול להיכנס לחלל סגור, ושם המסיכה חייבת להיות על הפה ועל האף ולא רק על הסנטר.

צרמה לי גם התגובה של אופירה כאשר ברקו שאל אותה: "אם את היית איילת שקד, וביבי היה מציע לך להיות ראש ממשלה איך היית מגיבה", והיא ענתה שהיא הייתה אומרת לו ש"הוא כבר לא רלוונטי".

מאיך שאני מתרשמת, הוא עדיין מאד רלוונטי, וגם הייתי נמנעת מלהתיימר לדעת שנתניהו כביכול מפחד להגיע לתוכנית שלה, אף אחד לא מפחד, בוודאי לא מישהו כמו ביבי ובטח לא ממישהי כמו אופירה אסייג. סביר יותר להניח שהוא לא רוצה להגיע כי זה למטה מכבודו להשתתף בהילולת צחוק חסרת רסן ומשמעות