אתמול התקיימה מכירה פומבית בהישרדות, כמו בכל עונה. לא מעניין ולא מחדש דבר. אולי מלבד הגימיק של מכירת אסלה לאחד המתמודדים, עבור שירותים שאינם בנמצא, באי שכולו ים, עצים, וצמחים המשמשים כנייר טואלט. לפנינו חבורת רעבים שמוכנים אפילו לטרוף בשר חי כפי שהתנפלו על חתיכות בשר טלה בפרק אחר ואכלו אותו לא מבושל וזב דם, אחד המחזות היותר דוחים שנראו אי פעם בריאליטי.
זה הזכיר לנו שבעצם אין הבדל גדול בין אוכלי אדם, לבולסי פרות, סוסים או קרנפים. שלא לדבר על מנה הגונה של חיידקים וטפילים שנבלעים בתוכם, עם פוטנציאל למחלות מעיים מסוכנות. אם מישהו אי פעם שקל להפוך לטבעוני, בטוח שמחזה האימים הזה הסיר אצלו כל ספק. אפילו אתמול כשנגסו בפראות בעוגה שמישהו זכה בה במכירה הפומבית, הם נראו כמו קניבלים טורפי שוקולד.
יותר ויותר צופים קובלים על כך ש"הישרדות" ארה"ב הרבה יותר מעניינת מ"הישרדות" שלנו כי שם מתקתקים את הפרקים בענייניות, ובפרק אחד דוחסים משימת חסינות, מועצת שבט והדחה. בעוד אצלנו מחלקים כל פרק לתתי פרקים, תהליך שנמתח ומתיש. אצלנו גם נותנים למתחרים מספיק זמן מסך על מנת לברבר את עצמם לדעת, לנתח עד לעייפה כל מילה ולהעביר כל אחד תהליך של פסיכואנליזה בניהולו של המנחה, כאילו היה פרויד. ב"הישרדות" ארה"ב אין פטפטת מיותרת או חיטוט מיותר ברגשותיהם של המתמודדים ואין טוויסטים בעלילה. הודחת מהמשחק? אתה חוזר הביתה ושלום ולא להתראות.
אני דווקא נמנית על אותם צופים שמעדיפים את הסטייל הישראלי. אנחנו לא אוהבים להיצמד לכללי הפורמט. אנחנו אוהבים להפתיע ולמצוא זוויות מעניינות חדשות גם במחיר הפרת הדפוס הקבוע. האמת היא שאחרי שצפיתי בפרק אחד או שניים של "הישרדות ארה"ב", איבדתי עניין. כל פרק דומה לקודמו בדינמיקה ובקצב. המהלכים די צפויים ואין את הלהט הזה לחשוף רגשות ולתת דרור למחשבות, להתעמת ולריב ולהשלים ולבכות.
בעונה זו, יותר מכול עונה אחרת, יש הרבה להט וחשיפת רגשות שאותי מעניינים יותר מהמשימות עצמן. לראות אותם נאבקים ומתגוששים בחול ובלכלוך על חתיכת שק ולא מרפים עד שיכריעו את היריב, לא ממש עושה לי את זה. אני מעדיפה לשמוע את אלה מתעצבנת ובוכה מעלבון צורב על כי בחרו בה להיות המתמודדת שהכי פחות חיונית לשבט ומכריזה שהיא יותר חכמה מכולם. אני אפילו מעדיפה לשמוע את אוהד בוזגלו משוויץ שהוא השורד האולטימטיבי ומודה בגילוי לב שהוא עשה בית ספר ל"הישרדות" ולמד והתאמן לפני שהגיע לאי. לא כל אחד היה רוצה לגלות שהוא הגיע לתחרות הזאת מוכן ומצויד בטריקים שהוא למד, אלא היה מעדיף שיתרשמו שהוא מנצח בזכות עצמו ויכולותיו.
אני אפילו מעדיפה להזיל דמעה עם אודליה שהתרגשה כל כך כשקראה פסוקי תהילים, למרות שאני לא דתייה. ואני מעדיפה לראות את ג'קי חוטפת את הג'ננה בגלל יחסו של אוהד לנשים וצועקת עליו במלוא ריאותיה.
בהישרדות שלנו הם כנים וספונטניים ואמיתיים. ב"הישרדות" ארה"ב הם מאופקים ומנסים לשמור על פאסון ויותר מדי פוליטיקלי קורקט. אני חושבת שמחכה לנו עונה עם תהפוכות והרבה סצנות של סערת רגשות מצד מתמודדים עם טמפרמנט חם, וחבל שלא היה לנו מכל זה בעונה האחרונה של "האח הגדול".
אני מקווה שהטוקבקיסטים לא יעשו עניין גדול מפליטת הפה של גיא זו-ארץ, שאמר לאודליה במשימת המכירה הפומבית, שדווקא בגלל שהיא תימניה הוא צריך לספור אם היא נתנה לו את סכום הכסף המדויק. בארץ כמו שלנו כל שטות שמישהו אומר, גם אם אמר בצחוק, מיד מדביקים לו המצקצקים את התואר גזען.
חידה אחת נשארה לא פתורה ותלויה באוויר: מה נסגר עם יובל המבולבל שמרייר למראה מייקל לואיס החטוב והשרירי, והריבועים המרשימים שמעטרים את גופו?
ושאלה נוספת נשאלת: האם אוהד בוזגלו, מתוקף היותו בוגר בי"ס להישרדות, לימד את האחרים איך לשרוד כפי שהוא טוען, או שהם לימדו אותו והראו לו את הדרך החוצה. ימים יגידו, כי אין לי ספק שההפקה תעשה הכל על מנת להחזיר אותו למשחק.