את העונה השנייה שלה סיימה "יורשים" עם אחד הטווסיטים הכי גדולים שנראו על המסך. הסדרה של HBO הלמה בצופיה כאשר הם ראו את קנדל רוי נותן הצהרת תקשורת מפתיעה ששורפת באופן סופי (אולי) את כל הגשרים שלו עם עם אביו, איל התקשורת המפוקפק לוגאן רוי. בפרסי "האמי" התלהבו והעניקו באופן מוצדק ל"יורשים" את מירב הפרסים המרכזיים והצופים חיכו בקוצר רוח לראות מה יעלה בגורלם של המשפחה הכי לא מתפקדת בטלוויזיה, מאז משפחת בלות'. אלא שאז הגיע הקורונה ואילצה את יוצרי הסדרה לדחות בכמה חודשים את הצילומים.
אז אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, בשבעת הפרקים הראשונים של העונה, "יורשים" ממשיכה באותו קו ונפתחת בדיוק איפה שהיא הסתיימה. הסדרה מציגה את שלל הדמויות מתמודדות עם התוצאות של פניית הפרסה המפוארת של הבן הבעייתי והמרדני של המשפחה. זאת בעוד קנדל עצמו עובר עוד שלב במטמורפוזה הבלתי נגמרת שלו ועובר מהרובוט האובדני שהיה בעונה 2, ללוחם צדק פמיניסט בעיני עצמו, מלא בחשיבות עצמית ותחושת ניצחון לא מוצדקת.
העלילה המרכזית של העונה השלישית ממשיכה באופן ישיר את סיום העונה הקודמת ומתרכזת במחזיקי המניות שעתיד "ווייסטאר רויקו" תלוי בהחזקותיהן בחברה. לקאסט מצטרף השנה השחקן זוכה האוסקר אדריאן ברודי בהופעת אורח. ברודי מגלם את ג'וש ארונסון, מחזיק מניות בעל ערך רב שלוגאן וקנדל מנסים לתמרן, על מנת שיתמוך בהם בפגישת מחזיקי המניות המתקרבת. ברודי הוא תוספת אמנם קטנה אבל מאוד נכונה והפרק בו הוא משחק תפקיד מרכזי, מהווה אחד מרגעי השיא של העונה.
סיר הלחץ המבעבע מגיע לנקודת רתיחה העונה בפרק החמישי, בו עתיד החברה תלוי על בלימה בפגישת מחזיקי המניות. מדובר במותחן מורט עצבים כפי שרק "יורשים" יודעת לספק. באופן כללי הסדרה ממשיכה לעלות את רמת הסיכונים כך שכל פרק מרגיש חשוב כמו פרק סיום. מערכות היחסים המבוססות על שליטה ממשיכות לספק דרמה, כאשר כל דמות שאולי נראית כאילו ידה על העליונה על דמות אחרת, יכולה למצוא את עצמה בסצנה הבאה מושפלת על ידי דמות נוספת שנמצאת מעליה בשרשרת המזון. אף אחד לא בטוח בבריכת הכרישים הזאת.