סוף סוף התוכנית של אופירה וברקוביץ' אמש הייתה שווה צפייה. אחרי תקופה ארוכה שהטונים הצורמים והקולניים של צמד המנחים תמיד קלקלו לי את הנאת הצפייה, בעיקר כשהם קשובים יותר לעצמם מאשר למרואיינים, ועל אף רעמי הצחוק של אופירה שרק הולכים ומתעצמים משבוע לשבוע ואני חוששת שיום אחד היא חלילה תשתנק מצחוקה שלה, אתמול בערב היה בהחלט נסבל ואפילו מבדר. אני מתכוונת כמובן לחילופי הדברים בין ברקוביץ' ויו"ר רע"מ מנסור עבאס שהיה הכוכב של הערב.
לחצו כאן לכל מה שצריך לדעת על הזזת שעון החורף
ברקוביץ' תקף ועבאס השיב בנחת ובשלווה כהרגלו, ובשפה רהוטה, כשחיוך ממזרי וזחוח מרצד על שפתיו כאילו אומר לברקו: תפסת אותי, אבל לא תפיל אותי בפח. ברקו עצמו, שמפגין לא פעם כושר סיבולת נמוך ומתפרץ וכועס על אורחיו, הפעם נאלץ להלביש על פניו ארשת מבודחת לנוכח דבריו של האורח ולזרוק לעברו: בסוף קיבלת מהממשלה 30 מיליארד שקלים אה? (ממזר שכמותך).
ברקו המשיך ונדנד לעבאס ודרש שיפרט לו בדיוק מה הוא הולך לעשות עבור החברה הערבית עם סכום כסף עצום שכזה. כנראה שעבאס הגיע מוכן, עם מספרים מפורטים של סכומים שחלקם יוקדשו לרווחה, חלקם לחינוך וחלקם למלחמה באלימות, וגילינו אקרובט מוכשר בעולם הפוליטיקה. ובעולם שכזה של תככים שקרים ומניפולציות, עבאס הוא אמן שכנועים ממדרגה ראשונה.
אם לא היו לו אינטרסים אחרים מלבד הדאגה לערביי ישראל, כמו שלאחרונה נחשד בחבירה לחמאס אחרי ששלח אליהם נציג מטעמו (וזו הסיבה שברקו צעק עליו שאכפת לו יותר מהפלסטינים מאשר מערביי הארץ), עבאס יכול היה לקבל לידיו את תיק ההסברה. אין פלא שהוא וביבי בשלב מסוים התחבבו אחד על השני. שניהם דומים בשנינותם ויכולת השכנוע שלהם, רק שהם לא מאותו הכפר. תארו לכם שאפילו ביבי, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא פראייר, זיהה בעבאס פוטנציאל והיה מוכן להבטיח לו הטבות מרחיקות לכת.
השאלה היא האם עבאס מערים על כולנו ועובד עלינו בעיניים, או שיש לו באמת כוונות שלום אמיתיות כפי שהוא מנסה למכור. זו גדולתו כפוליטיקאי, הוא קשה לפענוח. בינתיים הוא מצליח לדחוק לפינה את "הרשימה המשותפת" ואני צופה שבעתיד תמיכתו של המגזר הערבי באיש תלך ותגדל.
בכל מקרה, זה לא היה ערב מבוזבז כמו הרבה ערבים אחרים כאשר השיח מגיע לאוקטבות שהופכות לי את הבטן.
ואם מדברים על אוקטבות, אתמול הגיעה לאולפן קולצ'רית. מישהי המאבחנת אנשים לפי קולם. באופן אירוני, אותה מומחית לא מצאה לנכון לייעץ לאופירה איך לרסן את צחוקה האדיר.
ועדיין, העבודה שאופירה וברקו מספקים כמנחים, היא חובבנית. כשברקו צועק: "אני לא מאמין לו" (לעבאס) גם אם הוא צודק, מה בעצם תורמת לשיח האמירה הזאת? סתם לצעוק "אני לא מאמין" זוהי תגובה רדודה חסרת בשר.
לאופירה מבחינתה, חשוב יותר לייצר כותרות מאשר לרדת לעובי הקורה ולנתח את התכנים בצורה מעמיקה, כפי שעושה למשל המבחר של "חדשות 12" בניצוחו של דני קושמרו בערבי שישי. אז נכון שהזמן המתוקצב לשני המנחים קצר ואינו מספיק על מנת לרדת לעובי הקורה, אבל עדיין היינו מצפים לשאלות מעמיקות יותר. עבאס למשל הבטיח בראיון שאם יתעוררו חשדות שהכסף שמועבר לחמאס לא מיועד ליתומים בעזה, הוא מיד יפסיק את הפעילות של העמותה שדואגת להם.
יופי טופי. ומי ערב לנו שכך יקרה? אבל אופירה הייתה מרוצה. היא את הכותרת שלה קיבלה. כל השיח הזה להוציא מעבאס הבטחה ובזה לחתום את הדיון ולהמשיך לאורח הבא, היה מגוחך בעליל. האם לשם כך התכנסנו? לשמוע את עבאס מבטיח שהוא יהיה ילד טוב ויתנהג כראוי?
לפחות קיבלנו כותרת אחרת ערכית יותר מעבאס, כאשר השיח נסב לאפשרות שהוא יתמוך בהצעת הקואליציה לחוקק חוק שאסור לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום. אופירה הפנתה אליו שאלה מעניינת: איך הוא היה נוהג אילו קיבל כתבי אישום, והוא ענה בהחלטיות שהוא היה חוזר הביתה ועוזב את הפוליטיקה.
אני עדיין מחכה מזה זמן רב שיגיעו לאולפן גם אורחים מהימין שיתעמתו עם האורחים מהשמאל, על מנת לספק לנו תכנים מגוונים ומרתקים יותר מאשר צחוקה של אופירה, שנראה שהחליטה להפוך אותו לכרטיס הביקור שלה. הרי כל סלב צריך כרטיס ביקור, לא?