זה היה שבוע מעייף. התאוששנו מיום הרווקים הסיני, קנינו מלא דברים לא רלוונטיים והתחרטנו, ואז קנינו עוד. אבל הכל מאחורינו עכשיו, דה סופ"ש איז קאמינג. אז כהרגלי בקודש, עברתי על הסדרות שאנחנו, הישראלים, הכי אהבנו בנטפליקס. והתשובה לשאלה האם כדאי לצפות בהן או לקנות עוד דברים שלא צריך ברשת, כאן לפניכם. להגיש קר.
 
הודעה אדומה: Red Note 

הודעה אדומה, בינינו, נשמעת כמו הדף הזה שמזכיר לנו על הדו"ח שקיבלנו לפני חודשיים. אבל כאן, מדובר על סרט הקומדיה והפעולה החדש של נטפליקס, בכיכובה של הגאווה הישראלית שלנו בחו"ל גל גדות.
 
אפתח ואומר שכל הופעה טלוויזיונית של גדות מרגשת את כולנו, ובטח שמדובר בתפקיד ראשי בסרט. שכולם יידעו שמישראל תצא תורה. אבל כאן, תראו אותה בפעם הראשונה בתפקיד הרעה, הלוא היא שרה, גנבת האומנות המבוקשת בעולם. 

בתפקיד הרעה. גל גדות (צילום: מתוך נטפליקס)בתפקיד הרעה. גל גדות (צילום: מתוך נטפליקס)

כדי לתפוס אותה, משתמש ג'ון (דוויין ג'ונסון), סוכן FBI ממולח בנולאן (רייאן ריינולדס) המדורג שני ברשימת היפים והנכונים של המבוקשים. 
אז למרות שהעלילה מוכרת - מרדפים, פעלולים ואקשן מתובל בהומור, הצפייה בסרט בכל זאת מאוד כיפית. המשחק מעולה והקאסט לפנתיאון, בהחלט עושים את העבודה. אך שלא תהיו מופתעים, גם כשגל בתפקיד הדמות הרעה, היא מעלה חיוך על הפנים. מצטערת, לא יכולתי להתאפק. לסיכום, לא סתם הסרט מדורג במקום הראשון בארץ הקודש, יש על מה.
 
ילדות טובות: Good Girls 

לכולנו עברה בראש השאלה, מה גורם לאנשים לקום בבוקר ולבצע שוד. איך הם מרגישים ברגע ההוא, עם כובע הגרב, ומה הם מתכננים לעשות עם השלל. ילדות טובות, הפנינה של NBC שעלתה לנטפליקס, מספקת לנו הצצה גאונית לכך, ומסבירה כמה אנושי זה לרצות חיים אחרים.

ילדות טובות בנטפליקס (צילום: מתוך נטפליקס)ילדות טובות בנטפליקס (צילום: מתוך נטפליקס)

 
אליזבת' (כריסטינה הנדריקס), רובי ואנני, שלוש אימהות אמריקאיות, מחליטות שפשוט נמאס להן לחסוך שקל לשקל. כשהאוברדרפט ממשיך לתפוח, הן לוקחות את החוק לידיים ושודדות סופרמרקט הקרוב לביתן. ואם תהיתן, הן עושות את זה בדיוק לפני הספר.
 
מה יקרה לחבורה כשמנהל הסופר יזהה אחת מן הנפשות הפועלות ויסחט אותן עבור שמירת הסוד? את זה אותיר לכם, אבל תעשו לעצמכם טובה ותנו הזדמנות. למרות ואולי בזכות הפשע, מתגלה גם כל כך הרבה אנושיות בדרך, שגורמת בעיקר להזדהות מרגשת עם השלוש. אהבתי.
 
הרופא הטוב: The Good Doctor 

ומילדות טובות, לרופא אפילו טוב יותר. סדרת הדרמה הרפואית, שנוצרה על ידי דייוויד שור ודניאל קיי רים, מלווה את דוקטור שון מרפי (פרדי היימור), מנתח צעיר וחמוד הנמצא על הרצף האוטיסטי, בתחילת דרכו המורכבת, ללא ספק כמנתח בבית חולים.

הרופא הטוב (צילום: מתוך נטפליקס)הרופא הטוב (צילום: מתוך נטפליקס)

 
מכיוון שבא לי שאת כל השתלשלות העניינים תגלו לבד, כי כל מילה מיותרת, רק אגיד שאתם הולכים להתרגש. לאורך הדרך יבין שון מהי חברות אמת, ובעיקר יבהיר לעצמו שהוא יכול לעשות כל כך הרבה למרות הקשיים. אה, ומאז שהסדרה עלתה לנטפליקס לפני שנה תמימה, חמש העונות שלה כבר משגעות את העולם. כנסו ללופ.
 
דברים מוזרים: Stranger Things 

טוב, כשמה של הסדרה כן היא - מדובר במנה גדולה של מוזר, אבל מהסוג המעניין. דברים מוזרים, דרמת אימה מקורית של נטפליקס, נפתחת בחקירת היעלמותו המסתורית של ויל, נער צעיר בעיירה נידחת. חבריו שיוצאים לחפש אותו, נתקלים בנערה קצת מלחיצה שמצטרפת אליהם, והיא מציגה את עצמה כאילבן, אחת עשרה בשפתנו. באופן מאוד מוזר, אילבן מתגלה כמכשפה. סקרנים? קבלו את זה - מסתבר שהיא יכולה להשפיע על בני אדם וחיות בכוח המחשבה בלבד. אורי גלר כבר אמרנו?

בהמשך יתברר כי ויל לא סתם הלך לאיבוד, אלא נתקע בממד אחר, העולם שמעבר. אמו ג'ויס (וינונה ריידר בתפקיד מפתיע) מצליחה לתקשר איתו. 

דברים מוזרים (צילום: מתוך נטפליקס)דברים מוזרים (צילום: מתוך נטפליקס)


האם ויל באמת חי? מה עומד מאחורי היעלמותו המשונה? את המשך ההתפתחויות תיאלצו לראות בעצמכם. אבל אתם הולכים להיות מאוד מופתעים, ולפגוש דמויות שימתחו את גבולות הדמיון לקצה. ואם תתבאסו שיש רק שלוש עונות, אל חשש, העונה הרביעית בדרך, ועתידה להגיע אל המסך בקיץ 2022.

פה גדול: Big Mouth 

אז גם הפעם לקחתי סדרת אנימציה כמושא הביקורת שלי, אבל יש לי כמה סיבות טובות לכך. קצת רקע כללי - פה גדול, קומדיה מצוירת למבוגרים בלבד, שעלתה לראשונה ב-2017 ומבוססת על חוויות ההתבגרות המביכות שכולנו העדפנו לשכוח. מה שנקרא, תזכורת לא מרעננת.
 
ניק, נער בן 13 שמאוכזב מחוסר גבריותו, מצטייד במורי, מפלצת ההורמונים שמשלימה לו את הפערים. וכך, לצד חבריו, מבין ניק את תפקידו כאיש בעולם, ועושה את כל הטעויות האפשריות בערך.

''פה גדול'' (צילום: מתוך נטפליקס)''פה גדול'' (צילום: מתוך נטפליקס)

בעזרת ריבוי הדמויות המטרילות ופירוט היתר, כל החוויה הזאת הייתה לי מאוד מוזרה. מצד אחד, טוב שכבר מדברים על הכל, ומצד שני - תלוי איך עושים את זה. אולי האנימציה, אולי רמות הפירוט ששמורות בדרך כלל למעגל חברתי סגור, לא יודעת. לא הצלחתי להצטרף לכל המתעופפים על הסדרה, ובעיקר לא הבנתי על מה המהומה.