הסדרה מגוללת את סיפורם של שלושה דורות של זמרים, כשבמרכז עומד קובי שמר, שחי בצלו של אביו ארי, אליל זמר משנות ה־70. וכשבנו מתקבל לתוכנית ריאליטי מוזיקלית, קובי מבין שזו ההזדמנות האחרונה שלו להוכיח שהכישרון לא קפץ דור ודילג מעליו. גפן מגלמת בסדרה בת העשרה פרקים את אלמנתו של ארי, דליה. “הייתי בטוחה שתום (שובל, שכתב וביים את הסדרה - ט"ל) כתב על החיים שלי", אומרת גפן, שמשחקת לצדו של שמואל וילוז'ני, שמגלם בסדרה את גידי, שותפו הבימתי של ארי. “יהונתן אומנם לא היה זמר, אבל עבד עם דני ליטני, וזה הרגיש קצת כמו גידי וארי בסדרה. היה לי בעל ויש לי בן ואולי גם נכד שאני מקווה שלא ילך לקריירה מוזיקלית, אם כי דילן כבר מופיע עם אביב וכותב שירים וזה כבר שלושה דורות. אבל אני באמת מקווה שלא".
גפן מספרת שכשפנו אליה לגלם את דמותה של דליה היא היססה: “כל החיים הייתי מאחורי המצלמה והרגשתי לא נעים שאני לוקחת עבודה לשחקנית בגילי, למישהי שזה באמת המקצוע שלה. את הרי יודעת שאין מספיק תפקידים לשחקניות בגילי. אבל הם התעקשו". האופי של המפיקה ליווה אותה גם במהלך הצילומים כשמצאה את עצמה מתאפקת לא לתת הערות ולסייע מאחורי הקלעים, אבל גם ההתמודדות עם הטקסטים לא הייתה קלה: “רציתי בעיקר לאלתר, היה לי קשה מאוד ללמוד את הטקסטים בעל פה, ושירה (גפן, בתה - ט"ל) הקיזה איתי דם. תום היה מקסים איתי ופתאום עשו לי את מה שתמיד עשיתי לאחרים בהפקות, נתנו לי את העידוד שאני הייתי נותנת כשהיו שואלים אותי ‘איך הייתי' או ‘איך השיער שלי נראה'. זה חוסר ביטחון שאף פעם לא אהבתי אצל אחרים, אבל פתאום הייתי צריכה את זה בעצמי".
דמותה של דליה שמר בסדרה פונה אל הרוחניות אחרי שבעלה עזב אותה, בשונה מגפן שמעידה על עצמה שהיא ספקנית ופסימיסטית: “אני כל כך אינדיבידואליסטית שלעולם לא יכול להיות לי גורו. אני ספקנית מאז שהייתי ילדה, לא האמנתי לשום דבר. למרות שבשנים האחרונות אני מנסה להכניס קצת חשיבה חיובית בתוך הפסימיזם. פעם אחת בחיים היינו יהונתן ואני ובועז (דוידזון - ט"ל) וברוריה וכל החבר'ה מלול במושב בני ברית כדי לנסות מדיטציה טרנסצנדנטלית. כל אחד קיבל מנטרה סודית שאסור היה לו לגלות. כשיצאנו יהונתן שיגע אותי שאגלה לו את המנטרה, לא רציתי לגלות, כי אמרו לי שאסור, אבל הוא התעקש ש'אנחנו נשואים ואת חייבת לגלות לי', אחרי שבוע נכנעתי, גיליתי לו כי הוא היה בלתי נסבל בהצקותיו, ובזה נסתם הגולל על החלק הרוחני בחיי".
נורית גפן, מקובר במקור, גדלה ברמת גן לתוך הדת. “אבא שלי למד בחדר בבני ברק ואני הייתי בוגרת בני עקיבא ויבנה", היא מספרת. “כילדה, התפללתי שלוש פעמים ביום. גם כשהתפללנו בכיתה, במקום ‘ברוך שלא עשני אישה' הייתי אומרת בלב, ברוך שלא עשני גבר. תמיד אמרתי את זה ולא האמנתי באלוהים".
גפן לא מנסה לכבס את המילה "זקנה", היא אפילו מתעקשת להשתמש בה ולא במילה המיופייפת “התבגרות": “כשאני אומרת שאני מזדקנת, מתקנים אותי ואומרים, לא, את מתבגרת. רק אתמול מישהי אמרה לי משהו על הקמטים. אני בעד בוטוקס, אבל לא עשיתי שום דבר וגם לא אעשה. אם ימציאו בוטוקס ללב או לשלפוחית השתן ולכליות, אז אני אעשה גם בפנים. אני מסתכלת בראי ורואה אישה בת 77 וטוב לי עם זה. אין לי שום רצון להיראות בת 50. אם בפנים אני נרקבת, אז מה הבוטוקס יעזור?".
נדמה שהעשור השמיני הוא אחד העשורים הטובים בחייה של גפן, זה ניכר בכל הווייתה. “הזקנה שחררה אותי סופית מהכל", היא מודה. “הייתי נורא אמפתית לאנשים, סבלנית ומכילה וזה נגמר. ריציתי, כמה ריציתי כל חיי. את אמא שלי, את אבא שלי, את החברים, את יהונתן, את הילדים. פתאום גיליתי שאני לא צריכה לרצות אף אחד, השתחררתי לגמרי, ואני מצטערת שלא הייתי ככה כשהייתי בת 20, 30 ואפילו 50".
גפן סיפרה לא פעם שהיא הייתה אמא גרועה וגם הילדים שלה טרחו לומר לה זאת בלי פילטרים. היא הייתה בין הראשונות שהודו בפומבי שסבלה מדיכאון אחרי לידה בתקופה שבה הנושא היה טאבו מוחלט. “שירה לא נולדה רגיל, אלא עברתי טיפולים ארוכים כדי להרות, וכשהיא כבר נולדה, היה לי דיכאון אחרי לידה מאוד קשה", היא מספרת. “אבל זה לא היה מוכר וידוע, וחוץ מכדורי וליום שנתנו לי, לא היה שום טיפול. למזלי אמא שלי עזרה לי, ויהונתן טיפל בשירה בצורה מופלאה, הוא האכיל וחיתל ועשה מה שצריך".
עם השנים גפן מרגישה שהיא לא רק סבתא יותר טובה מאמא, אלא גם אמא יותר טובה: “אני מרגישה שעם הגיל אני הופכת יותר לאמא כמו שאמא צריכה להיות. פתאום אני אומרת לשירה שתתלבש חם, ובחיים לא אמרתי לה שימי מעיל כי קר. הם היו כועסים עליי כי לא אמרתי להם לאכול או לקחת סוודר. יום אחד שאלתי את אביב משהו על אליוט אם הוא אכל, והוא לא הבין מאיפה זה בא לו, ‘מה, אותי האכלת?', הוא שאל".
אחרי נישואים ארוכים ליהונתן גפן, שלוש פרידות שהובילו בסופו של דבר לגירושים כשהייתה בת 50, ומשבר אחד שקרה לה פתאום אחרי שכולם עזבו את הבית, גפן מצהירה שטוב לה לבד. “הייתי אמא ולא כל כך שמתי לב שאיבדתי את עצמי", היא מספרת. “כשנשארתי לבד לא ידעתי מי אני. איזה אוכל אני אוהבת, איזו מוזיקה אני אוהבת. הייתי שירה, הייתי יהונתן והייתי אביב. נתתי לכל אחד חלק ממני. לא שמרתי עליי כשלם, כל אחד נגס בי בנדיבות, ואת זה אמרה לי הפסיכולוגית בזמנו - הם שותים אותך, אין לך אנרגיות".
החבר הראשון של גפן היה יהורם גאון, שאיתו יצאה שנתיים וחצי. הם עמדו להתחתן אבל נפרדו וגאון נסע לאמריקה. בשנות ה־20 לחייה פיצתה גפן על גיל הנעורים הקשה שבו בילתה כמעט שנתיים בגבס מלא אחרי ניתוח מסובך לתיקון עקמת: “אלה השנים הכי חשובות לכל נערה מתבגרת, אבל אפשר לומר שפיציתי ועשיתי את כל מה שהחברות שלי אז לא עשו".
“סקס, סמים ורוק'נרול" זו לא רק קלישאה על שנות ה־60 אלא גם המציאות של חבורת לול: “בועז דוידזון וברוריה, שהם החברים הכי טובים שלי עד היום, ונועה ושיסל, וליהי חנוך ויהודית סולה. ואורי ואריק גם. ואז יהונתן, שהיה חבר של שלום, הגיע יום אחד כשראינו סרט, וכך הכרנו. אבל את המשפחה שלו הכרתי עוד קודם לכן, הייתי ידידה של אסי עוד לפני שהכרתי את יהונתן. מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, ומי עומד מאחורי האישה? אני פרנסתי שנתיים את יהונתן. עבדתי באגף הביוב במקורות והוא לא עבד. עניתי ‘ביוב שלום' במשך שמונה שנים. אחר כך עברתי לרבלון, הייתי צריכה להביא משכורת הביתה ולפרנס אותי ואותו כזוג צעיר. כל החיים פרנסתי אותי ואותו. אף פעם לא הייתי אישה מוחזקת".
יהונתן ונורית נישאו אחרי חודשיים קצרים של היכרות: “גרתי ברמת גן, והוא לא עבד בכלל. כשהכרתי אותו, הוא בא אליי עם מברשת שיניים ושמיכת פיקה, ואחרי שהבין שאני אעזוב אותו, הוא בא עם הזמנות לחתונה".
ובכל זאת, גפן מודה בפניי אחרי כמעט שלוש שעות של שיחה בקפה השכונתי של שתינו בצפון תל אביב, שהיא עוד עלולה להתאהב אבל תימנע מכך בכל מחיר: “אני בשר ודם. ואני עוד עלולה להתאהב, ובגלל זה אני אומרת, אל תזמינו אותי למסיבות, כי אם אפגוש מישהו ואתאהב, הלך עליי. אני מתאהבת לא נכון, רק באלה שלא מתאימים לי".
התרעות פיקוד העורף