ממש לפני שבוע, הוצאנו בלחץ פוטרים מהארון והתכרבלנו בבית. זוכרים? אם לא זה בסדר, עברנו מלא השבוע. וגם חזר הקיץ על הדרך. אז עם חורף או בלי סוף, השבוע שוב איתנו, וזאת סיבה מספיק טובה לפתוח נטפליקס ולצלול. הנה כל מה שאנחנו הישראלים, אהבנו לאורך השבוע בנטפליקס. שווה את המאמץ? התחלנו.
ארקיין: Arcane
נפתח עם אנימציה חדשה ונפלאה. ארקיין, סדרת טלוויזיה צרפתית-אמריקאית שעלתה לאוויר השנה, מתרחשת ביקום של סדרת משחקי המחשב של "League of Legends". הכירו את פילטובר, עיר אליטיסטית של אקדמאים שחיים בגבוה. האחות הפחות מוצלחת שלה היא זאון - העיר התחתית, המאכלסת בתוכה אשפה, פשע והרבה מאוד עוני. החיים המורכבים שם מתחילים לתסכל את תושבי העיר, מה שגורם להם לעשות מעשה ולדרוש שינוי.
העלילה מלווה את וי וג'ינקס, אחיות שהתייתמו מהוריהן לאחר המאבק בין תושבי זאון לשוטרים מפילטובר. בהמשך ייווצר בין המעמדות גל אלימות חריף שמסבך גם אותן על הדרך. מלבד הנוסטלגיה שמעוררת הסדרה, היא מצליחה להסביר הרבה גם על המציאות שבה אנו חיים. לא תמיד אפשר להסתכל על הפרשי מעמדות מהצד, ועם ארקיין - מקבלים נקודת מבט מרעננת על כל הבלגן הזה. אם אהבתם, ודאי תשמחו לשמוע שהעונה השנייה כבר בהפקה.
סיפור אמיתי: True story
הכירו את קיד (קווין הארט המצוין) קומיקאי אפרו אמריקאי בעל שם עולמי. למרות שלא הייתה לו הרבה נחת בילדותו בפילדלפיה, הוא מחליט לעשות ביקור מולדת קצר. הביקור הזה עולה לו ביוקר, כשאחיו (וסלי סנייפס) מאיים להרוס לו את כל מה שבנה. נשמע קצת כמו קין והבל, אבל אני לא אחשוף ספוילרים.
בתפקיד דרמטי ראשון, מצליח הארט להעביר משהו שלפעמים לוקח שנים לעשות - אמת. למרות שהביוגרפיה שלו קצת מזכירה בחלקים את העלילה, זה פשוט עובד טוב. הדינמיקה עם סנייפס מעלה שאלות על מה זה אחים, מה זו הצלחה, והאם יש דרך לשלב את השניים בלי ליפול בדרך. לסיכום, משחק טוב, עלילה מרתקת, וגם נשארתי במתח. והמלצה קטנה גם להארט - אל תשבור את לבנו, ותמשיך לעוד כמה תפקידים דרמטיים על המרקע. זה מרענן כמו סודה קרה ביום חם.
חליפות: Suits
אחרי כל הסדרות החדשות, נעבור למשהו פחות חדש אבל פופולרי מאוד. לפני שהפכה מייגן מרקל לדוכסית מסאסקס, היא בכלל שיחקה עוזרת משפטית ממולחת ורחוקה מאוד מבית המלוכה.
הסדרה, בת תשע העונות, מלווה פירמת עורכי דין בניו יורק, אבל מתחילה בכלל ממייק. חלומו היה להיות עורך דין, אבל במקום הוא נזרק מלימודיו ומנסה להיכנס לתחום מהדלת האחורית. במקרה הזה, הדלת עוברת דרך עסקת מריחואנה ועוקץ של המשטרה. בעזרת הזיכרון המטורף שלו, הוא נכנס בכל זאת להיכנס לפירמה, ומצליח איכשהו לתחמן את כולם.
איך בחור שעף מהרווארד נכנס לאחת הפירמות הנחשבות בניו יורק? כמה גשרים הוא יצליח לשרוף? אם עדיין לא היה לכם כוח להישאב לסדרה, תתכוננו להתאהב. אני יודעת שתשע עונות הן התחייבות לא פשוטה, אבל זה שווה את זה. ויותר מזה, יש מצב שתתחילו לקנות בגדים מחויטים מרוב הזדהות.
סקס/לייפ: Sex/Life
ככל שנוקף הזמן, נטפליקס ממשיכה להביא אל המסך עוד ועוד סדרות בז'אנר הרומנטי, פחות או יותר, כדי שיהפכו לשלאגר. כולנו זוכרים את 'חמישים גוונים של אפור' שהפך לסנסציה בקרב נשים מגיל 20 ועד גיל 99. אז מאותו בית יוצר, קבלו את סקס/לייפ, המלווה את בילי הנשואה לקופר, שעברה המיני הנועז שב להטריד את מנוחתה.
לכאורה, לבילי יש הכל - בית גדול, בעל נאה ומצליח, ושני ילדים מתוקים. למרות זאת, משהו חסר לה, והיא מוצאת את עצמה מפנטזת יותר ויותר על ההוא שנשאר מאחור. למרות שדאגה להסוות את מעללי העבר, האקס הפרוע והמתירני שלה חוזר לחייה בפלאשבקים ללא התראה מוקדמת.
בבת אחת נזכרת בילי באורח החיים המשוחרר שלה כשהייתה סטודנטית לפסיכולוגיה, כשהחליטה שהיא טועמת את העיר בביסים גדולים. מאוד. מה יעלה בגורל הקשר שלה עם בעלה? האם היא תיתן דרור לתשוקות הנסתרות שלה, או תילחם על שלום בית חרף מה שבוער בה בפנים?
גילוי נאות - מדובר בסדרה שהיא אסקפיזם קלאסי, וזה נפלא. אין בה יותר מדי תחכום או עלילה שמצריכה תשומת לב לפרטים קטנים, וזה ממש לא רע. להפך. אז אם חשקה נפשכם בסדרה שהיא פשוט כיפית, ואתם מעל גיל 18 (חובה), תמזגו לכם כוס יין או בירה טובה, ובחרו את המקום האהוב עליכם על הספה. אין בעד מה.
דין גיהנום: Hellbound
לפני מספר חודשים, לא היה לנו מושג שדרום קוריאה יודעת בכלל לייצר להיטים טלוויזיוניים. ואז הגיעה הסדרה 'משחקי הדיונון' ששינתה את כללי המשחק, תרתי משמע. הסדרה "דין גיהנום" מגיעה מאותו בית רוחני, מדרום קוריאה, ומצליחה להקריפ כמעט באותה מידה. אמאל'ה.
אז מה מחכה לכם ב"דין גיהנום"? כמה מלאכים מופיעים בגרסה מוזרה של סיאול, ומודיעים לאנשים מתי בדיוק הם יעזבו את העולם. תאריך ושעה, הכל. כשיום הדין אכן מגיע, יצורים אפופי עשן שולחים את חסר המזל לגיהנום, אבל זה לא קורה מיד. בלשון המעטה. תצטרכו לצפות בסדרת עינויים מהמחרידה שראיתי בטלוויזיה, ובאופן גרפי מדי בריבוע כפול שתיים.
בכנות, נהניתי מ"משחקי הדיונון", כנראה כי זה היה כל כך הזוי ורחוק, אז זה הכניס אותי להרפתקה. עם "דין גיהנום", רציתי רק לסגור את הטלוויזיה ולסובב אותה. לראות את האיש המסכן הזה שם, כשהוא רץ ברחוב ובורח מהמלאכים שנראים כמו הענק הירוק על ספידים - קשוח מדי. גם לאוהבי הז'אנר, ולאלה שעפו על הדיונון, לא בטוח שזאת הסדרה בשבילכם. נסכם בנקסט.