"רצח ללא מניע", 4.12, 21:00, הוט 8
סיגלית חיימוביץ' נישאה בכלא והשתחררה לאחרונה. ליהי גלוזמן מתגוררת בתאילנד עם משפחתה ומשמשת כיום - לא פחות - כפסיכולוגית מתמחה בענייני חמלה. רעי חורב ישתחרר בעוד מספר שנים. ואסף שטיירמן ז"ל היה יכול להיות כיום בן 43.
זה היה אחד ממעשי הרצח המזעזעים שהתרחשו בארץ. ב־4.12 בשנת 1996, בשעה 20:00, יצא אסף שטיירמן בן ה־18 מביתו ברחוב ארלוזורוב בכפר סבא, ולא חזר. ב־7:30 ביום המחרת נמצאה גופתו הדקורה והמרוטשת, בחורשה סמוכה לביתו. ארבע שנים חיפשה המשטרה את רוצחיו של אסף המנוח ולא מצאה. צעיר ששהה במקום בזמן הרצח עם בת זוגו שב ונעצר מספר פעמים בחשד שביצע את המעשה, ופעם אחר פעם שוחרר בלי שהמשטרה הצליחה למצוא ראיה של ממש שתקשור אותו למעשה.
עד שכעבור ארבע שנים הגיעה לתחנת משטרה אישה בשם סנדרין חורב, וסיפרה שבעלה רעי חורב התוודה באוזניה כי רצח את אסף שטיירמן. רעי חורב נעצר, הודה, ונשפט למאסר עולם. יחד איתו נעצרה חברתו סיגלית חיימוביץ', שסייעה לו במעשה הרצח, וגם היא הורשעה ונידונה ל־24 שנות מאסר. חיימוביץ', שנישאה בכלא לרוצח שחר כהן, שאותו פגשה במופע שהופק בידי אסירים, שוחררה לאחרונה ממאסרה וכיום היא חופשייה. אישה נוספת - אז נערה - ליהי גלוזמן, שנכחה בזירת הרצח, שוחררה לאחר שחתמה על הסכם עד מדינה. כיום היא נקראת ליהי דרנל, מתגוררת עם בעלה בתאילנד ואם לילדים, ומשמשת - לא פחות - כפסיכולוגית המתמחה בלימוד חמלה, אהבה וקבלה עצמית.
הסרט "רצח ללא מניע" ששודר כבר בעבר, חוזר מחר (מוצאי שבת) למסך במלאת 25 שנים בדיוק לרצח. רלוונטיות הסרט אינה מסתכמת רק במספר השנים שחלפו מאז המעשה המחריד, אלא גם בשחרורה מעורר המחלוקת של סיגלית חיימוביץ', שמעונשה נוכו כשלוש שנים בעקבות התנהגות טובה, תהליך שיקום שעברה בכלא וירקות דומים מעין אלה. נילי טל, במאית הסרטים הדוקומנטריים שיצרה את הסרט וסירבה למכור אותו בעבר גם לאחר שפקעה תקופת הזיכיון עליו, מעוררת ומחזקת את העובדה המטרידה שלא רק חיימוביץ' השתחררה והלכה הביתה, לא ירחק היום שבו גם רעי חורב ישתחרר מהכלא וישוב לחייו.
בסרט עצמו, טל לא עוטה כפפות ולא מסתירה את דעתה לגבי הטיפול הראוי לשני אלה. היא לא מחכה יותר מדקה אחת לפני שהיא חובטת בבטנו של הצופה כשהיא מציגה את גופתו המגואלת בדם של אסף שטיירמן המוטל בחורשה שבה נמצא. לא במקרה בוחרת טל בפתיחה מזעזעת כל כך לסרטה. אם יש בנמצא מול המסך איזה צופה שמסיבה כלשהי פיתח איזו חמלה אל שני הרוצחים הצעירים - אולי בשל גילם הצעיר בזמן המעשה, אולי בשל מצבם הנפשי המעורער - טל מחסלת כל רסיס של מחשבה כזאת. אגרופי הצופה נקמצים, בטנו מתהפכת במובן המילולי ביותר למראה הגופה המוכתמת בדם המוטלת ביער. את הקלוז־אפ משאירה טל לחוקרים: זה היה לינץ', אומרים חוקרי המשטרה שהיו בזירה. לא היה אפשר לזהות את הפנים המרוטשים.
ועכשיו לך דבר על שחרור מוקדם. על התנהגות טובה. על תהליך שיקום. מכאן, אגב, הסרט אינו נוסק. טל זכתה לשיתוף פעולה מצדם של אנשי משטרה, אמו ואביו של אסף המנוח, וגם מצדה של סנדרין חורב, שהסגירה את בעלה. דמויותיהם של רעי חורב וסיגלית חיימוביץ' נותרות נעלמות. לא הורים ולא חברים מתייצבים לספר על העשבים המורעלים הללו שצמחו בערוגות כפר סבא המנומנמות. איש - לא אבא, לא דודה - לא מנסה להסביר למה, כבילוי ערב שגרתי, החליטו לא פחות מלרצוח נער עובר אורח. הם פשוט עשו את זה. ועכשיו חיימוביץ' ברחוב. וחורב יחזור לרחוב בעוד כמה שנים.
לראות או לוותר: לראות. מחריד ומעורר זעם.