"פולארד", כאן 11, ימי רביעי
זה בעצם סיפור ריגול של ג'ון לה קארה: צעיר אמריקאי בעל הזיות של גדולה חובר למפעיל סוכנים ישראלי מתוסכל, שעובר על הכלל הברור שלא מרגלים בארצות הברית. פרשת פולארד כמו שלא ראיתם וקראתם עליה עד היום. עמרי אסנהיים מכה שנית, ובגדול
לפני 20 וכמה שנים בערך ישבנו חבורת אנשים צעירים ב"בראסרי" ברחוב אבן גבירול בתל אביב. השעה הייתה כמה שעות טובות אחרי חצות, נכנסה אישה בהירת עור ושיער, הביטה בנו וכמעט בלי הזמנה הצטרפה לשולחן. היא ירתה משפטים במהירות, בבהילות, כמעט לא הניחה למישהו אחר להוציא מילה, הלחץ הפנימי שלה היה ניכר, היה ברור שהאישה הזאת לא לגמרי איתנו. שם האישה, לא שהיינו זקוקים להיכרות, היה אן פולארד.
היא כבר הייתה גרושה מבעלה המפורסם, שעתיד להיות כלוא עוד עשרות שנים בארצות הברית, ובאיפוק מלאכי ולא אופייני הצלחנו לא לגלגל את השיחה אליו, אבל המחשבה על הסלב הבינלאומית המסיבה לשולחננו ועל ההופעה המעט מוזרה שהיא מעלה מולנו, הייתה מרגשת ומפתיעה.
את כל הידע הפעוט שלי בענייני ריגול צברתי מספריו של הסופר הבריטי הדגול ג'ון לה קארה, שלמרבה הצער הלך לעולמו בשנה שעברה. לה קארה הסביר לפרח שושו כמוני ש - נגיד - משה כהן מפתח תקווה לא בוחר סתם ככה בקריירה של ג'יימס בונד בטהרן. יחסים שלו עם אבא ואמא ותסכולים שנוצרו בתוכו הם שהולידו אישיות שחכמים ומנוסים במקצוע יודעים לנגן עליה כדי להפעיל את מושיקו בונד כמו בובה על חוט כדי שיהיה מוכן לעבוד בג'וב המופרע הזה.
אני מספר את כל זה כדי להוסיף את השנקל שלי ולהסביר מדוע אן הנדרסון - הטיפוס הדי עצבני שהתיישבה ליד השולחן שלנו ב"בראסרי" - בחרה להינשא ולחיות דווקא עם אחד ג'ונתן פולארד וכמובן מדוע הוא בחר בה להיות אשתו ושותפתו לריגול. כמובן שלא הייתי עושה את האחת ועוד אחת הזה אלמלא יצר העיתונאי עמרי אסנהיים את הסדרה המרתקת "פולארד", שנחתה השבוע בכאן 11 (בתזמון כמעט מיסטי - בשבוע שבו אסתר פולארד, רעייתו הנוכחית של ג'ונתן, נפטרה).
קודם כל, כבוד לאסנהיים שבתוך שבוע אחד קפץ היישר למקום הראשון בטבלת עיתונאי הטלוויזיה בארץ. בשבוע שעבר הוא עשה זאת בראיון הסנסציוני עם האקס שופטת אתי כרייף. השבוע הוא מכה עם הפרק הראשון של "פולארד". יש אגב עוד שלושה פרקים וכל אחד טוב לפחות כמו קודמו ויותר. אסנהיים מוכר ככתב קבוע בתוכנית הטלוויזיה "עובדה". לפני כשנתיים וחצי, במסגרת שנת לימודים במלגה באוניברסיטת סטנפורד, החליט להגשים חלום ישן ולהקים חברת תוכן, שתפתח פרויקטים דוקומנטריים שאותם יוכל למכור בארץ ובעולם. הסדרה "פולארד", שאותה יצר והפיק, בבימוים של גלעד טוקטלי ושני חזיזה, היא הראשונה מתוצרת החברה שלו שעולה לשידור בארץ.
"פולארד" היא סדרה נדירה, ואולי לא שודרה כאן כמוה בעומק ובהיקף היריעה שהיא מכסה. אסנהיים וצוותו חצו יבשות ומדינות, דילגו בין אמריקה לאירופה לישראל, השיגו את הסכמתם וראיינו עשרות אנשים שהיו מעורבים בחייו, הפעלתו ולכידתו של פולארד, כולל אנשי ביון אמריקאים וישראלים שבכל יום קל יותר להוציא מילה מקיר מאשר מפיהם. על כל אלה הוסיף אסנהיים את טביעת עינו האנושית המעמיקה, וככל שהלכו הדברים והתקדמו הלכה ונחשפה דמותו הג'ון לה קראית של פולארד, שהייתה בלתי מוכרת לחלוטין לציבור הרחב עד כה - אחד שחי בהזיות גדולה וגבורה, מצהיר על עצמו כעל לוחם מוסד שנים רבות עוד לפני שמישהו בישראל ידע על קיומו, ונופל כפרי בשל לידיהם של מי שמחפשים טיפוסים מוזרים כאלה שניתן להפעיל ולשאוב דרכם מידע חיוני רב.
מהצד האחר מציג אסנהיים את מפעילו העיקרי של פולארד, ראש הלק"מ (הלשכה לקשרי מדע) רפי איתן. גם איתן, לפי אסנהיים, מצטייר כדמות היוצאת היישר מספרי לה קארה. מרגל רב־מעללים זקן, זועף ומתוסכל על שלא ניתנה לו כהונת ראש המוסד, משועמם מהתפקיד הקטן והריק ממשמעות שניתן לו כראש הלק"מ, מחליט במעין ריקוד אחרון לעבור על החוק הקבוע והברור בשירותים הישראליים שאין מרגלים בארצות הברית ומגייס כסוכן טיפוס בעייתי כפולארד.
וככה זה עבד נהדר, עד הלכידה כמובן. פולארד הזרים כמויות נדירות של מידע. שרי ממשלת ישראל שהיו מודעים לאיסור על ריגול באמריקה התבשמו מהשטף המגיע מהמדינה שמעבר לים, כבר ידעו מי המקור ואיש מהם לא תבע להפסיק להפעיל אותו, עד שהסוכן נחשף. המפעילים נמלטו מארצות הברית כל עוד נפשם בם, ופולארד נזרק מחצר השגרירות על פי הוראת יצחק שמיר היישר למלתעות הפיטבולים של ה־FBI, ולא ראה אור יום במשך 30 שנה אחר כך. בדיוק כמו בספרים המופלאים של ג'ון לה קארה - הגדולים מנערים את האבק מעל שרוולם, והסוכן הקטן, ג'רי ווסטרבי המסור לחלומותיו, הרומנטיקן, ההוזה - מוטל מדמם על האדמה והחיים זולגים מתוכו.
• לראות או לוותר: לראות. לא להחמיץ. עיתונות נהדרת. חבל רק שכאן 11 לא משדרים את הסדרה בבינג' אלא מורחים אותה על פני חודש.