"אבל נשות תקשורת אנחנו דניאל, הכל חשוף והכל גם ככה ידוע, היום לא באמת צריך כתבי רכילות וצלמי פפראצי שיעמדו מאחורי עצים, אנחנו בוחרות לחשוף מה ומתי שבא לנו, וקהל תמיד יש. לא אבקר אותך ולא אגיד מאום כי אי אפשר לבקר אישה שנייה וחצי אחרי שתי לידות, ושנייה אחרי גירושין. אי אפשר לבקר. רק שמרי על ילדייך, יש לך שניים. שמרי על הקשר שלהם עם אביהם, שמרי אותם מפני חדי הלשון בחוץ, מפני עברייני המקלדת. אתם בחרתם להיות מפורסמים, הם לא בחרו. הם עדיין בוחרים בין בובה ללגו, בין מטרנה לבמבה, מה הם יודעים על העולם הזה?"
"גם אני גרושה ואמא טרייה שקשה לי ועדיין קשה לי, אני שולפת מכיסי כמה מאות שקלים ונוסעת אל הפסיכולוגית שלה. בפניה אני שופכת את הכל. היא מחזקת אותי, אומרת לי דברי טעם ונוסעת לאחת החנויות או המסעדות שאני אוהבת, מפנקת את עצמי, ושבה אל ביתי, לבנות את חיי".
"שפכי את כאבייך המוצדקים כל כך בפני אנשי מקצוע ולא בפני עם ישראל. לא בשבילך, בשבילם. אולי קצת גם בשבילך. את לביאה, אני מאמינה בך. אהבות הולכות ובאות והחיים הם מקטעים, אך ילד זה נצח, ואין רכה יותר מהנפש שלו. סליחה, ילד הוא הרבה אחרי הנצח, ואחרי אחר כך. כבי את המצלמות ולכי לבנות את חייך, האמיני לי, לב שבור זה הדבר הכי שלם שקיים, מניסיון".
התרעות פיקוד העורף