בוקר טוב דודו אוואט וברוך הבא לפיליפינים. הגמר ממש מעבר לפינה וסוף סוף אתה מבין שאתה יותר קרוב לרדת ליגה מאשר לזכות בתואר. אוואט יכול לבוא בטענות אך ורק לעצמו על הסיטואציה בה הוא נמצא. 

במשך עונה שלמה הוא רץ עם ג'קי קדימה, הוא ביצע את המהלכים איתה, הוא נתן לפה שלה להשתולל ודאג שלמרות הכל לא ידיחו אותה וכל עוד היא הייתה בעלת בריתו הוא קרא לזה אסטרטגיה לגיטימית. אבל עכשיו? כשהיא בחרה בברית הנשים על פניו? פתאום היא כבר לא מלכה אלא אישה קטנה ושפלה. אני מניח שזה נכון מה שאומרים, ההבדל בין מלכה לאישה שפלה הוא בסך הכל בנקודת המבט.

לאורך כל העונה דודו דמיין איך הוא וג'קי נכנסים יחד למועצת הגמר, מסבירים למושבעים אחד-אחד איך הוא ושותפתו בעטו אותם לבקתה בוולה, אבל בספורטיביות. לג'קי היו תכניות אחרות, היא לא פחדה לשרוף גשרים, היא הצליחה לריב עם כל השורדים, ולהשלים עם חלקם כשזה התאים לה לתכנית, היא ניצלה אנשים ובעטה אותם ברגע שמצאה דיל טוב יותר. בקיצור – ג'קי דאגה לשחק את המשחק בעוד דודו דאג לטפח ובעיקר לשמור על השם הטוב שלו. לצערו, כנראה שהשם הטוב שלו יספיק רק עבור קול אחד במועצת הגמר, הקול שהוא יצטרך לבחור למי לתת.

אפילו את התכנית של הבנים לצלצל בפעמון ולברוח ג'קי לקחה להם בטרם עת רק כדי להרגיע את כאב הראש שלה מאלה. אז מה כבר נשאר לבנים לעשות? בתכלס, נראה כאילו לא משנה מה הם יעשו הם רק ידחו את הקץ טיפה, אבל בסוף ימצאו את עצמם בווילה.

בשלב המתקדם של העונה, כשנשארו מעט מאוד הדחות, השורדים ובעיקר השורדות, חייבים כבר לחשוב על איך הם ממסגרים את המשחק שלהם מול המושבעים. כל אחד ואחת בווילה חוו ריב כזה או אחר עם ג'קי, בעוד אלה בליבם של לא מעט מהמושבעים ואם תשב בגמר, היא לדעתי הפייבוריטית המוחלטת. 

אלה אייבינדר (צילום: צילום מסך חדשות 13)
אלה אייבינדר (צילום: צילום מסך חדשות 13)

לעומת שתיהן, אודליה ושירה חייבות לחשוב טוב טוב איך הן מסבירות שהן בגמר אם הן שואפות לקבל קול של מושבע כלשהו. בכל עונה אחרת הייתי תוהה אם הן יתהפכו וישברו את ברית הבנות כדי שיהיה מהלך שרשום עליהן, אבל הן עמוק מדי בכיס של ג'קי. הן אולי יזכו לשבת בגמר, אבל הן יהיו פשוט תפאורה חיה במופע של מישהי אחרת.

לסיום, חלק בלתי מבוטל מהפרק הוקדש לריב בין דודו וג'קי. אין ספק שזו הייתה יממה קשה לשניהם על האי והרגש שצף בריב הזה מעיד עד כמה הייתה עמוקה החברות ביניהם עד לרגע זה. אבל עם כל הכבוד, את קרב הצעקות היה אפשר לחסוך ולחתוך בלפחות חצי. לאף אחד אין עניין כבר לראות את הצעקות האלו, או לשמוע את הקללות שחוזרות על עצמן והדציבלים היותר מדי גבוהים של שורדים שנמצאים יותר מדי ימים במצב קיצון. גם אם הריב נמשך 24 שעות, אין סיבה שנצטרך לראות אותן במלואן.