אם גדלתם בשנות ה־80 וה־90, סביר להניח שצירוף המילים “פרפר נחמד" מעלה בכם רגשות נוסטלגיים וגורם לכם לזמזם מיד את אחד משירי הילדים הישראליים הידועים ביותר. 40 שנה חלפו מאז ששודר הפרק הראשון של תוכנית הילדים המיתולוגית בת ה־212 פרקים (עד כה) שהביאה למסך הקטן את מעלליהן של דמויות כמו אוזה, שבי, בץ, נולי, פינגי ולולו והפכה אותן לבובות המפורסמות במדינה. התוכנית לא רק שינתה את פניהן של תוכניות הילדים באשר הן, אלא משודרת גם היום, כשבשנה האחרונה, 17 שנה אחרי ירידתה מהמסך, היא עלתה בגרסה חדשה ב"כאן חינוכית" עם המנחים משי קלינשטיין, אורי בנאי, אסתר רדא ובן יוסיפוביץ’.

שנות ה־80 היו תור הזהב של תוכניות הילדים עם סדרות כמו “הדוברמן החברמן", “שלוש, ארבע, חמש וחצי", “רחוב סומסום", “הבית של פיסטוק", “בלי סודות" ו"הופה היי". אך בניגוד ל"פרפר נחמד", תוכניות אלה שודרו לאורך שנים בודדות. “הסיפור של ‘פרפר נחמד’ התחיל מרעיון של יוהנה פרנר, מנהלת הטלוויזיה החינוכית המיתולוגית, אשר פנתה לשושנה צחור המנוחה ואליי וביקשה לעשות תוכנית ילדים", מספרת במאית התוכנית יעל גרף. “יוהנה ראתה בראש מורה שיושבת ומספרת לילדים תוכן חינוכי. מיד שושנה ואני חשבנו שאנחנו הולכות להרחיב את זה כדי לתת לזה נופך יותר דרמטי ופחות ‘מורתי’, ועלינו על הקונספט של מנחים ובובות, כשהבובות ממלאות את תפקיד הילדים ושואלות את השאלות המתחכמות".



מה היה הקו שהנחה אתכן?
“זה היה מיועד לילדים בני שנתיים במעונות, ולכן אף שהתוכן לפעמים מורכב, פישטנו את ההגשה כדי שילדים יבינו על מה אנחנו מדברים. דיברנו איתם על תהליכים כמו צמיחה וגדילה ועל איך נוצרים צבעים, כל מיני דברים שעד אותה נקודה לא עסקו בהם במעונות. אני שמחה ששושנה, שהייתה מנהלת גני הילדים בארץ, לקחה חלק בנושא. דרורה פורטוגלי הייתה יועצת חינוכית, וכל רעיון עבר אותה ואת שושנה".

לאחר שהגו את הקונספט, חיפשו צחור וגרף את המנחים שיגישו את התוכנית, לצד הבובות. “חיפשנו מנחים שיהיו חמים, שילדים ירגישו דרך המסך את החום שלהם", מספרת גרף. “שמנו לב לידידות בין המנחים ולפרגון שלהם אחד לשני, לחום שעבר דרך המסך. היחסים ביניהם היו חשובים לנו. זה היה תענוג צרוף כי זה היה להתחיל מהתחלה משהו ולראות את הפירות".

המנחים הראשונים שגויסו למשימה היו דודו זר ועוזי חיטמן. “עוזי ואני שיחקנו בהצגת הילדים ‘שמח בשכונה’ בתיאטרון בית ליסין בהפקה של טמירה ירדני, והצוות הגיע לראות אותנו באחת ההצגות", משחזר זר (73) המתגורר שנים רבות בלוס אנג’לס. “עוזי כבר היה כוכב ילדים בשל שיריו הפופולריים, והם אהבו גם את המשחק שלי. כך יצא שעל המקום הצוות החליט ללהק אותנו לתוכנית, ללא אודישן. הגעתי מהרקע של משחק ומוזיקה, כך שהסדרה התלבשה עליי כמו כפפה ליד".

הליהוק הבא היה של אפי בן ישראל, יוצאת צוות הווי הנח"ל, שבסוף שנות ה־70 השתתפה בלהקה “שלושים שנה ושיר" והופיעה גם לצדו של עוזי חיטמן בתוכנית הטלוויזיה “ימי כסלו" (1979) בהנחיית נעמי שמר. “הייתי אז בצעדיי הראשונים במקצוע הזה, ואני חושבת שעוזי חיטמן היה זה שהמליץ עליי, ובכלל, אני לא זוכרת מי בחן אותי לתוכנית, אבל הדבר הראשון שזכור לי מהתוכנית זה עוזי, שהיה אחד האנשים הטובים ביותר, כולו טוהר, נשמה טובה וכישרון", מספרת בן ישראל.

האחרונה להצטרף הייתה עפרה ויינגרטן, שהייתה בעלת ניסיון הן בהצגות לילדים ולנוער בתיאטרון אורנה פורת והן כשחקנית תיאטרון חיפה ובוגרת הפרויקט של נולה צ’לטון.

“הקונספט היה ליצור צמדים של מנחים", מספר זר. “בתחילה ציוותו לעוזי את אפי, ולי ציוותו שחקנית בשם דליה לוי, אבל אחרי תוכנית אחת הרגשתי שאין בינינו זרימה, אז הביאו במקומה לאודישנים שתי עפרות: עפרה חזה ועפרה ויינגרטן. למרות שעפרה חזה הייתה מתוקה וכוכבת ענקית, הרגשתי זרימה יותר משמעותית עם עפרה ויינגרטן, והיא התקבלה".

“הייתי בהריון בחודש התשיעי ודודו זר המליץ עליי לאודישן באולפנים של החינוכית", משחזרת ויינגרטן (69). “שרתי באודישן איזה שיר מטופש שהכרתי בצבא, וקיבלו אותי. אחרי שהתקבלתי, ילדתי, ומיד אחרי הלידה התחלתי".

עפרה חזה ודודו זר ב''פרפר נחמד'', 1982 (צילום: באדיבות הטלוויזיה החינוכית)עפרה חזה ודודו זר ב''פרפר נחמד'', 1982 (צילום: באדיבות הטלוויזיה החינוכית)


יש מאין

לאחר מכן החלו בחינוכית לגבש את צוות הבובות: שבי השבלול, אוזה האווזה, נולי האפרוחית ובץ הצב. מאוחר יותר הצטרף לתוכנית גם פינגי הפינגווין. מי שעיצבה ובנתה את כל הבובות היא יהודית גרינשפן. “בהתחלה ניסינו כל מיני בובות, והבובה הראשונה, דמותו של ארנב, נפסלה עוד לפני שהספקתי ליצור לה בובה", מספרת גרינשפן, שעיצבה בין השאר עבור הטלוויזיה החינוכית גם את הבובות המיתולוגיות “צ’ומפי", “אינשם" ו"החתול שמיל" מתוכניות אחרות. “היה חשוב לי לתת שמות מתוחכמים לבובות, כמו למשל ‘בץ’, שזה ‘צב’ בהיפוך אותיות. ‘שבי’ נבחר לא רק מהשם שבלול, אלא גם כדרך הנצחה עבורי של חברי מימי ‘השומר הצעיר’, היוצר הענק יעקב שבתאי שכונה ‘שבי’. בהתחלה חשבנו לקרוא לנולי בשם ‘רוחה’, אבל זה לא התגלגל לנו טוב, ואז חברי ההפקה בחרו בשם ‘נולי’ על שם בתו של המשורר ע.הלל".

איך בנית את הבובות?
“בכל בובה השתמשתי בשיטה אחרת: אוזה עשויה מספוג ומלבד; שבי עשוי מגרב בשילוב צמר סרוג; ונולי עשויה מפלומת נוצות".

“שושנה צחור הייתה מאוד פדנטית והייתה מגיעה לוויכוחים עם יהודית על כל תפר וכל בד בבובות", מתארת גרף. “היה חשוב לה שהכל יהיה לא פחות ממושלם".

את הבובה של אוזה הפעילה עירית שילה (כיום על ידי מיטל רז); את שבי הפעיל אבי יקיר (למעט תקופות קצרות על ידי איציק גייר, רוברט הניג וז’יל בן דוד, שמגלם אותו עד היום); בץ הופעל על ידי יוני חן המנוח ובהמשך על ידי ז’יל בן דוד ועמי ויינברג, המפעיל אותו עד היום; נולי הופעלה על ידי צלילה ינאי ובהמשך על ידי איילת לוין (עד היום); פינגי הופעל על ידי גליה ישי; ואת דיבוב הפרפר בגרסתו המונפשת עשו מיקי קם, אורנה לביא־פלינט וטלי בן־יוסף (המדבבת אותו כיום).

“הגעתי להפקה הזו דרך המלצה של ידיד קרוב, השחקן יוסי גרבר, שידע שאני מאוד אוהבת תיאטרון בובות והפציר בי ללכת לאודישן", משחזרת השחקנית והבובנאית עירית שילה, הקול מאחורי אוזה. “בגלל שאני בוגרת בית צבי ובאתי מרקע של משחק, חשבתי שאני מגיעה לתפקיד של מנחה, אבל התברר שחסרים להם מפעילי בובות. הפעלת בובות בתיאום מדויק עם הפה והידיים זו תחושה שנולדים איתה. לא היה לי שום ניסיון בזה, אבל כשהכנסתי את היד לאוזה – הבינו שקורה פה קסם וקיבלו אותי".

איך נכנסת לדמות של אוזה?
“לקח לי כמה חודשים למצוא לאוזה את הקול הנכון ואת האופי הספציפי. הייתי צריכה קצת ביטחון ולהפריד בינה לביני. ליצור דמות יש מאין. אוזה כוללת את התכונות שלי בדיוק: קופצת בראש, חושבת שיודעת הכל, חוצפנית קצת ואקטיבית. כל אחד מהבובנאים נתן את האופי שלו לבובה שהוא הפעיל. אוזה מתארת בדיוק את האישיות שלי".

“זו הייתה תקופה שבחינוכית לא היו בטוחים ששחקן יכול לעשות שני קולות שונים", מספר השחקן והבובנאי אבי יקיר, שהפעיל את בובתו של שבי. “בגלל שעשיתי את ‘קישקשתא’ לפני כן, הם היו בטוחים שאעשה את אותו הקול והיססו לתת לי את התפקיד. בהתחלה הבובה של שבי לא הייתה עשויה נכון והייתי צריך לשנות אותה ולהוסיף לה פה ומשקפיים כדי שידמיינו שיש לה עיניים. אז הם הבינו שאני מתאים".

תאר את תהליך העבודה.
“על כל תוכנית עבדנו ארבעה־חמישה ימים לצורך צילום של חצי שעה. זה היה מושקע ואכפתי. השקיעו גם בטקסטים, גם במראה וגם באורחים שהזמינו. היו טאלנטים שבאו להתארח ב’פרפר נחמד’ כי היא הייתה תוכנית מדליקה. לדבר עם בובה, שצוחקת, בוכה, מדברת ומראיינת – זה היה מדליק".

בתום גיבוש נבחרת המנחים, הבובות והבובנאים, נבחר שיר הנושא המיתולוגי, “פרפר נחמד", שכתבה לאה נאור, הלחינה נורית הירש וביצעה אילנית. בעיבוד המחודש מבצעת השיר היא נינט טייב. “התבקשתי על ידי החינוכית לכתוב את השיר לתוכנית, וכיוון שאהבתי את השיר ‘פרפר נחמד’ שכתבה פניה ברגשטיין, הצעתי להפקה להשתמש בשירה", מספרת לאה נאור. “בהפקה לא התלהבו מהרעיון, אז כתבתי טקסט חדש וצירפתי בפזמון שלוש שורות משירה של ברגשטיין, וציינתי שהשיר שחיברתי הוא בהשראתה".

בין הכותבים שליוו את התוכנית לאורך שנותיה היו דתיה בן דור, חנן פלד, שרה שלום, טיטי אקס ואילנה לופט, ובין הבמאים נמנו, מלבד גרף, גם טיטי אקס, אריה בן ציון ובובי לקס. המנהלים המוזיקליים של התוכנית לאורך שנותיה היו רפי קדישזון, עוזי אסנר ומישה בלכרוביץ.

“כתבתי והלחנתי את מרבית השירים, והדגש היה לשים את הילד במרכז", מסבירה הסופרת והיוצרת דתיה בן דור. “לא היה אז טלפרומפטר, אלא השחקנים שיננו בעל־פה את הטקסטים. היו ארבע חזרות לפני כל תוכנית: בחזרה ראשונה - קריאת התסריט. בחזרה זו גם הייתי מלמדת את המנחים את השירים החדשים. בחזרות השנייה והשלישית היינו מנסים לראות איך זה מתלבש על המנחים. החזרה האחרונה הייתה כבר על הסט עם התפאורה באולפן. בחזרה זו, כמו בכל שאר החזרות, הייתי נוכחת כדי להשגיח שאין שגיאות בעברית. לא היה אגו בכלל בכל ההפקה הזו, לא של המנחים ולא של הצוות. עשינו עבודה בדחילו ורחימו. ידענו שאנחנו עושים עבודת קודש עם המון אחריות, וזה פשוט הוכיח את עצמו".

מפגש כוכבי ''פרפר נחמד'', מימין לשמאל: אפי בן ישראל, עפרה ויינגרטן ודודו זר  (צילום: אריק סולטן)מפגש כוכבי ''פרפר נחמד'', מימין לשמאל: אפי בן ישראל, עפרה ויינגרטן ודודו זר (צילום: אריק סולטן)


בקניון ובקייטנה

בינואר 1982 החל הצוות לצלם את התוכניות הראשונות, וב־31 במרץ 1982 שודר פרק הבכורה, “ידיים", בכיכובם של עוזי חיטמן המנוח ואפי בן ישראל בליווי בץ ואוזה. השיר הראשון שהושר היה “שלום לכם" שכתבה והלחינה בן דור. "אני זוכרת שעשינו מספר חזרות לפני צילום הפרק הראשון והקלטנו את השיר באולפן אחר, כשכל אות וכל מילה הייתה עוברת ביקורת נוקשה", מציינת בן ישראל. “בזמן אמת זה הציק לי, אבל היום אני מעריכה את זה. כל פיפס קטן היה מוקפד כי לא רצו שתהיה פגיעה בילדים. שמו דגש עצום על התכנים ועל הדיקציה מבחינה דידקטית".

היה ברור לכם שהתוכנית תתפוס בצורה כזו?
זר: “כולם שואלים את השאלה הזו, ויש לי את החוצפה להגיד שכן. ידעתי שזו עשויה להיות תוכנית שתחזיק מעמד הרבה זמן ותהיה משפיעה מאוד. הסיבה לכך היא כי המרכיבים שלה היו נכונים: ההפקה הייתה מדהימה; צוות הכותבים, המוזיקאים והמלבישים היה מדהים; הבובנאים והשחקנים היו טובים; והאווירה הייתה קסומה. זה נתן את הכר הבריא והיפה לעשות עליו תוכנית טובה. היה שילוב מנצח של כל כך הרבה פרמטרים. כך הרגשתי כבר אז".

ויינגרטן: “בכלל לא ידעתי. התחלנו משהו חדש והתגלגלנו איתו".
בן ישראל: “לא האמנתי שהתוכנית תזכה לכזאת הצלחה. באתי לעשות עבודה ומאוד אהבתי את זה. זה היה לבוא ליום צילום, לקבל שני גרושים ובזה נגמר העניין. זה הפתיע שזה תפס בצורה מטורפת. כשאני חושבת על זה, כשזה התחיל לא היו יותר מדי אופציות אחרות. התוכנית הייתה איכותית ברמת על ואי אפשר לזייף את האמת והאיכות. זו גדולת התוכנית".

בימים של ערוץ אחד בלבד בטלוויזיה, “פרפר נחמד" שודרה בתחילה בשעות הבוקר ובהמשך בשידורים חוזרים גם בשעות הצהריים, הפכה ללהיט ענק ואף הולידה מרצ’נדייז שכללו בובות, קלטות וידיאו, קסטות, ספרים ותקליטים עם מיטב השירים שבוצעו בתוכנית.

יהודית גרינשפן - מעצבת הבובות של ''פרפר נחמד''  (צילום: אלוני מור)יהודית גרינשפן - מעצבת הבובות של ''פרפר נחמד'' (צילום: אלוני מור)

אבי יקיר - מפעיל הבובה ''שבי'' (צילום: פרטי)אבי יקיר - מפעיל הבובה ''שבי'' (צילום: פרטי)


מתי הבנתם שאתם הופכים לכוכבים?
ויינגרטן: “זה התחיל לאט־לאט, ועד היום מכירים אותנו. אני לא זוכרת מתי כי אני לא עושה עניין. הערצה של המונים משקרת – לא אוהבים אותך, אלא את הדמות שאת מגלמת, וזה לא תמיד אותו אדם, אבל זה נעים".

בן ישראל: “כשהתחילו החלטורות וביקשו מאיתנו להופיע פה בקניון, פה בקייטנה, באירועים שונים - הבנו את גודל הדבר".

זר: “אחרי שנתיים־שלוש כבר הייתה דרישה להעלות הצגת ילדים בשם ‘פרפר נחמד’ והבנתי שזהו, זה הפך לתופעת מדינה. ברגע שהוזמנתי לנוע בדרכים בהופעות לבד עם גיטרה ושתי בובות ברחבי הארץ – הבנתי שזה נשאר. שזה משהו שיהיה לעד. עד היום זוכרים אותי בשל זה, ואני לא מזלזל באימפקט שעשינו ושם את הצניעות בצד".

ספרו על חוויה בלתי נשכחת מהצילומים.
זר: “הרגע שבו עפרה חזה ז"ל הנהדרת הגיעה להשתתף בתוכנית. השיר ששרנו יחד, ‘תנו פרחים’, צובט לי בלב עד היום. זה היה בתוכנית חגי תשרי שהייתה מיוחדת במינה. יש כל כך הרבה אפיזודות שאני זוכר לטובה".

ויינגרטן: “אני זוכרת את הפרק הזה טוב. עפרה ונסים גרמה השתתפו בפרק, והייתה היסטריה מטורפת של צחוק, שאני לא זוכרת מה גרם לה, אבל רואים אותנו בצילום עוד שנייה עושים פיפי. אני זוכרת גם את העבודה עם טיטי אקס, במאי גדול מהחיים שאיתו עשינו את פינת ‘פיט ופיתגורס’. הייתה שם רמה בינלאומית של משחק, בסגנון צ’רלי צ’פלין".

בן ישראל: “השיר ‘אני תמיד נשאר אני’ שביצעתי עם עוזי חיטמן. אף אחד לא יכול לקחת מהכותבת הראשית שלנו במשך הרבה שנים, דתיה בן דור, את כישרונה המדהים. היא סוג של גאון, ועדיין לא ידעתי שזה יהיה כזה להיט".



מה היה סוד הצלחת התוכנית בעיניכם?
גרף: “זה היה מספיק מתוחכם בשביל לגעת גם בילדים בגיל הרך וגם בילדים גדולים יותר, שיכלו להתענג על זה. זה היה מוקפד ועשוי בתשומת לב מרבית. כל דקה הייתה חשובה. נערכו המון סמינרים לגננות אשר באו לטלוויזיה החינוכית כדי לראות את התוכניות שלנו וללמוד מה מסתתר מאחורי הרעיונות. זה פרש כנפיים, ואנשים אהבו את זה".

ויינגרטן: “שום דבר לא מצליח בלי קשרים אנושיים, והקשרים בין החברים היו מקסימים - אני, אפי, דודו, עוזי וכל מי שהצטרף. היו אפילו תקופות שהיה צריך למצוא מחליף, אז יגאל בשן קפץ פעם".

זר: “כל העשייה מא’ עד ת’ הייתה נכונה".

בן ישראל: “אלו היו תכנים לימודיים של ערכים וכבוד, ולא רק לימוד א"ב".

בן דור: “סוד הקסם היה ברלוונטיות של הכל לילד. בראש מעיינינו היה תמיד הילד. כל צוות ההפקה היה מקצועי מבחינה פדגוגית. היינו אנשי חינוך עם ידע בתחום. הצלחנו לקלוע לצורך האמיתי של הילד ולמצוא שפה או ערוץ תקשורת עם הילדים שבאמת תקשרו איתם ונגעו בהם, גם ברגשות וגם בעולם הקוגניטיבי שלהם".

דתיה בן דור - יוצרת ''פרפר נחמד''  (צילום: פרטי)דתיה בן דור - יוצרת ''פרפר נחמד'' (צילום: פרטי)

עוזי חיטמן ז''ל  (צילום: דן לב)עוזי חיטמן ז''ל (צילום: דן לב)


שילה: “עבדנו שלושה חודשים על חידוד דיקציה, דיבור נכון, פתיחת הפה. היום אתה בקושי מבין מה ילדים אומרים. קיבלנו מעט כסף, אבל עשינו את זה עם תחושת שליחות. למדנו שירים והקלטנו אותם באולפן הקלטות. הכל היה צריך להיות מאה אחוז מוקפד. אלו היו נושאים נבחרים שישבו וחשבו עליהם עם פסיכולוגים".

יקיר: “הייתה אווירה נעימה. נתנו לבובות אופי דרך הכתיבה והדיאלוגים, שינו מקומות צילום, כולל ימי חוץ, ופתאום הבובות יכלו להיות בכל מקום ובכל פינה, וזה דיבר לילדים והוסיף לגיוון התוכנית".

לאורך שנותיה של התוכנית במתכונתה המקורית התארחו בה מיטב האמנים, בהם יגאל בשן, ליא קניג, גדי יגיל, דובי גל, יוסי ידין, נסים גרמה, ציפי שביט, דני רובס, אבי קושניר, אברהם מור, רמה מסינגר ועוד. התוכנית, שזכתה בשנת 1985 בפרס תוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר לגיל הרך בתחרות שנערכה ביפן, ירדה אומנם מהאוויר בשנת 2004, אך נשארה בתודעה. בשנותיה האחרונות של התוכנית התחלפו המנחים במנחים כגון אלינור אהרון, גיא פרידמן וזוהר זמיר ועוד.

ויינגרטן וזר שמרו על קשר לאורך השנים. “אני בקשר בעיקר עם עפרה דרך וואטסאפים", אומר זר.
“אני פחות בקשר", מודה בן ישראל. "אני אהיה כנה, לא היינו חברים לבילויים אלא חברים לעבודה, ובמקצוע הזה אתה חבר לעבודה עם קאסט כזה, ואז אתה עובר לעבודה אחרת וקאסט אחר. נשארתי מעט בקשר עם חברים לעבודה. דודו עזב את הארץ, ופעם בכמה שנים אני נתקלת במקרה בעפרה".

מה חשבתם על החידוש של “פרפר נחמד"?
זר: “למה אתה גורר אותי למקומות לא נעימים? כמו בכל דבר, גם השירים וגם התכנים השתנו. אין מה לעשות".

ויינגרטן: “אני אוהבת את המתכונת החדשה. ראיתי רק את פרק ההתחלה, והסדרה הולכת בכיוון העדין והנחמד שהיה לנו, והאנשים שם מוכשרים ומתוקים".

''פרפר נחמד'' גרסת 2021 (צילום: משה נחמוביץ')''פרפר נחמד'' גרסת 2021 (צילום: משה נחמוביץ')



בן ישראל: "זה צבט לי בלב. זה היה לי קשה כי הרגשתי שלוקחים לנו את הבייבי. עברו לי מחשבות כמו: איזה טמבלים הם שלא משתמשים בנו כסבא וסבתא שמתארחים בתוכנית ואולי מקריאים סיפור. זה היה יכול לתת בוסט מטורף לתוכנית, אבל כנראה שהם רצו לעשות חידוש טוטאלי".

אתם מתגעגעים לתקופה ההיא?

בן ישראל: “האמת שלא".

זר: “אני מאוד מתגעגע לתקופה הזו. הייתי צעיר, הייתי אחר, הייתי בארץ".

ויינגרטן: “זו הייתה אחת התקופות היפות בחיי".