הגזמנו עם השיפודים והפיתות, נפנפנו עדלאידע, ועכשיו הגיעה העת לנוח. לעזוב את המנגל, להפסיק לנחש את התשובות בחידון התנ"ך, ולעשות את מה שדוד בן גוריון חלם עליו, אז לפני 74 שנה - להיות עם חופשי בארצנו. ומה יותר חופש מנטפליקס? אם אתם מתקשים לבחור במה לצפות, אתם ממש לא לבד, הצטרפו אליי למסע בין חמשת הסרטים והסדרות הפופולריים ביותר השבוע. 

7 הנשמות של לאה: The 7 Lives of Lea

מכירים את זה שאתם חולמים חלום משונה, מתעוררים, ושמחים ממש שזה היה חלום? אצל לאה קורה משהו קצת אחר - היא מתעוררת בשנות ה-90 בגוף שאינו שלה, וכך מדלגת מגוף לגוף עוד מספר פעמים לא מבוטל. שבע ליתר דיוק. הכל התחיל כשהיא מצאה את שרידי גופתו של בחור צעיר, ולאורך הטיולים שלה בזמן היא מנסה להבין למה הוא מת בכלל, ובעיקר להחזיר את הגלגל לאחור. 

על אף המורבידיות וכל סיפור גלגול הנשמות שלא תמיד יורד חלק בגרון, הסדרה עושה את העבודה ללא כל ספק. היא חדשנית בטירוף, לא צפויה, ומפתיעה גם למי שחושב שראה כבר הכל. והשחקנים? שחקני נשמה. 

גרייס ופרנקי: Grace and Frankie

זה היה עוד ערב שגרתי. גרייס (ג'יין פונדה הנפלאה) ופרנקי, יצאו לדאבל דייט עם הבעלים שלהם, רוברט וסול. כוס יין, אוכל טוב, סולידי. פתאום, הכריזו הבעלים בלי שום התראה מוקדמת, שהם מאוהבים עד מעל הראש, ומתכננים להתחתן. וכאילו זה לא מספיק - השניים היו במהלכו של רומן סוער במשך 20 שנה. 

הבשורה תפסה אותן ממש לא מוכנות. אז הן מחליטות לעשות מעשה, ולעבור לגור ביחד בדיוק ברגע שבו הן מפרקות את חייהן. מיותר לציין שהן לא ממש מחבבות האחת את האחרת, אבל השתיים יעשו זאת בגבורה, ואפילו יתחברו ויהפכו לשותפות עסקיות. 

גרייס ופרנקי  (צילום: באדיבות נטפליקס)
גרייס ופרנקי (צילום: באדיבות נטפליקס)

לקח זמן לעכל את הסדרה, אבל כשהבינו את הדיבור - היא הצליחה מאוד וגם גרפה פרסים יוקרתיים ומועמדויות מרשימות. ויש על מה. נורא מצחיק, מאוד אמיתי, ומזכיר לנו שהחיים חזקים מהכל. ובעיקר, קורעים מצחוק אם יודעים להסתכל עליהם נכון. 

עוצר נשימה: Hearstopper

רבים מאיתנו גדלו על קומדיות רומנטיות מתוקות, שהסתכמו בכך שיש גבר ואישה, שמצליחים להפוך לזוג אוהבים נגד כל הסיכויים. במקרה של צ'ארלי ספרינג בן ה-14, נער מתוק וביישן, זה קצת יותר מורכב. ומדוע? כי מושא אהבתו הוא ניק, ספורטאי פופולרי שגדול ממנו בכמה שנים, וכנראה סטרייט, לפחות עד הרגע בו נפגשו. 

שיחה מקרית בין השניים הופכת אותם לחברים טובים, ובהמשך אפילו קופידון בא לבקר עם שק מלא חצים מאחורי גבו. ופה, זה נהיה אפילו יותר מעניין. 

HEARTSTOPPER (צילום: באדיבות נטפליקס)
HEARTSTOPPER (צילום: באדיבות נטפליקס)

לכאורה, מדובר בעוד סיפור מוכר על אהבות ראשונות. בפועל, זה אחד הדברים החמודים והמרגשים ביותר שאתם הולכים לראות על מסך הטלוויזיה שלכם. הרימייק הטלוויזיוני לסדרת הרומנים של אליס אוזמן פשוט עובד, הדמויות אמינות, הליהוקים מדויקים, והצפייה - תענוג צרוף. קחו נשימה עמוקה. 

ירח דבש עם אמא: Honeymoon with My Mother

משהו חמוד וקליל לסיום, עם ניחוח של קיץ, ובמקרה שלנו, קיץ ומנגלים. חוסה ננטש ביום חתונתו, ובמקום לבטל את ירח הדבש, לשקוע בצער ולהטביע את יגונו באלכוהול ובפחמימות, אמו מארי מודיעה לו חגיגית שהיא מצטרפת אליו. 

ירח דבש עם אמא (צילום: באדיבות נטפליקס)
ירח דבש עם אמא (צילום: באדיבות נטפליקס)

יחד, בצל הדיכאון של חוסה והתקווה של אמו לגרום לו לחייך, נוצרות המון סיטואציות מביכות שגורמות לו קצת להתחרט שבכלל הציע נישואין מתישהו. בקיצור, כיף, זורם ובטוב טעם, והספרדית הקולחת רק מוסיפה עוד ערימות של הנאה לכל האריזה המשפחתית הזו. 

365 ימים: היום: 365Days: This Day

טוב, הגיע הזמן לדבר על התופעה שנקראת '365 ימים', שנחתה אצלנו מפולין בלי ג'ט לג וגם בלי מעצורים. הסרט הראשון בסדרה, שמלווה את סיפור חטיפתה של לאורה על ידי המאפיונר האיטלקי מאסימו, עשתה לא מעט רעש, ובצדק. לאורך כל הסרט, משדל מאסימו את לאורה להתאהב בו בחזרה בתוך 365 ימים, ומאוד ברור שיוצריו ניסו להציג את הכליאה הזו בניגוד לרצונה, כעוד פנטזיה סקסית וחושנית. אז זהו, שלא.

כל הביקורות לא עזרו, והסרט נותר פופולרי גם היום, שנתיים אחרי. וכעת, הגיע הזמן לדון בחלק השני של הסיפור המוזר שרק עכשיו פוקד את המסך נדמה שניסו שם למעלה בהפקה להרגיע קצת, ואת הסרט פותחים מאסימו ולאורה כשהם נשואים. ובנישואים כמו בנישואים, מגיעה השגרה, ויחסי המרות שהקפידו כל כך לטפח משום מה נותרים מאחור. 

365 (צילום: באדיבות נטפליקס)
365 (צילום: באדיבות נטפליקס)

למרות שכביכול היחסים בין הדמויות הופכים לשוויוניים, זה לא באמת עוזר. הניסיון להשאיר את המתח ביניהם מתאמץ מדי, הסצנות הרומנטיות לכאורה מוגזמות ומיותרות, והכל נראה כמו רכיבה על גל גדול מדי היישר לשובר גלים. אין עוררין על כך שהשחקנים מאוד פוטוגניים, הכל נורא יפה ומרשים, אבל זה מסתכם בכך ותו לא. מאחר ואנחנו במוד ציוני ופטריוטי של יום העצמאות - אסיים ב'אם תרצו - אין'.