הגזמנו עם השיפודים והפיתות, נפנפנו עדלאידע, ועכשיו הגיעה העת לנוח. לעזוב את המנגל, להפסיק לנחש את התשובות בחידון התנ"ך, ולעשות את מה שדוד בן גוריון חלם עליו, אז לפני 74 שנה - להיות עם חופשי בארצנו. ומה יותר חופש מנטפליקס? אם אתם מתקשים לבחור במה לצפות, אתם ממש לא לבד, הצטרפו אליי למסע בין חמשת הסרטים והסדרות הפופולריים ביותר השבוע.
מכירים את זה שאתם חולמים חלום משונה, מתעוררים, ושמחים ממש שזה היה חלום? אצל לאה קורה משהו קצת אחר - היא מתעוררת בשנות ה-90 בגוף שאינו שלה, וכך מדלגת מגוף לגוף עוד מספר פעמים לא מבוטל. שבע ליתר דיוק. הכל התחיל כשהיא מצאה את שרידי גופתו של בחור צעיר, ולאורך הטיולים שלה בזמן היא מנסה להבין למה הוא מת בכלל, ובעיקר להחזיר את הגלגל לאחור.
על אף המורבידיות וכל סיפור גלגול הנשמות שלא תמיד יורד חלק בגרון, הסדרה עושה את העבודה ללא כל ספק. היא חדשנית בטירוף, לא צפויה, ומפתיעה גם למי שחושב שראה כבר הכל. והשחקנים? שחקני נשמה.
זה היה עוד ערב שגרתי. גרייס (ג'יין פונדה הנפלאה) ופרנקי, יצאו לדאבל דייט עם הבעלים שלהם, רוברט וסול. כוס יין, אוכל טוב, סולידי. פתאום, הכריזו הבעלים בלי שום התראה מוקדמת, שהם מאוהבים עד מעל הראש, ומתכננים להתחתן. וכאילו זה לא מספיק - השניים היו במהלכו של רומן סוער במשך 20 שנה.
לקח זמן לעכל את הסדרה, אבל כשהבינו את הדיבור - היא הצליחה מאוד וגם גרפה פרסים יוקרתיים ומועמדויות מרשימות. ויש על מה. נורא מצחיק, מאוד אמיתי, ומזכיר לנו שהחיים חזקים מהכל. ובעיקר, קורעים מצחוק אם יודעים להסתכל עליהם נכון.
רבים מאיתנו גדלו על קומדיות רומנטיות מתוקות, שהסתכמו בכך שיש גבר ואישה, שמצליחים להפוך לזוג אוהבים נגד כל הסיכויים. במקרה של צ'ארלי ספרינג בן ה-14, נער מתוק וביישן, זה קצת יותר מורכב. ומדוע? כי מושא אהבתו הוא ניק, ספורטאי פופולרי שגדול ממנו בכמה שנים, וכנראה סטרייט, לפחות עד הרגע בו נפגשו.
לכאורה, מדובר בעוד סיפור מוכר על אהבות ראשונות. בפועל, זה אחד הדברים החמודים והמרגשים ביותר שאתם הולכים לראות על מסך הטלוויזיה שלכם. הרימייק הטלוויזיוני לסדרת הרומנים של אליס אוזמן פשוט עובד, הדמויות אמינות, הליהוקים מדויקים, והצפייה - תענוג צרוף. קחו נשימה עמוקה.
יחד, בצל הדיכאון של חוסה והתקווה של אמו לגרום לו לחייך, נוצרות המון סיטואציות מביכות שגורמות לו קצת להתחרט שבכלל הציע נישואין מתישהו. בקיצור, כיף, זורם ובטוב טעם, והספרדית הקולחת רק מוסיפה עוד ערימות של הנאה לכל האריזה המשפחתית הזו.
טוב, הגיע הזמן לדבר על התופעה שנקראת '365 ימים', שנחתה אצלנו מפולין בלי ג'ט לג וגם בלי מעצורים. הסרט הראשון בסדרה, שמלווה את סיפור חטיפתה של לאורה על ידי המאפיונר האיטלקי מאסימו, עשתה לא מעט רעש, ובצדק. לאורך כל הסרט, משדל מאסימו את לאורה להתאהב בו בחזרה בתוך 365 ימים, ומאוד ברור שיוצריו ניסו להציג את הכליאה הזו בניגוד לרצונה, כעוד פנטזיה סקסית וחושנית. אז זהו, שלא.
למרות שכביכול היחסים בין הדמויות הופכים לשוויוניים, זה לא באמת עוזר. הניסיון להשאיר את המתח ביניהם מתאמץ מדי, הסצנות הרומנטיות לכאורה מוגזמות ומיותרות, והכל נראה כמו רכיבה על גל גדול מדי היישר לשובר גלים. אין עוררין על כך שהשחקנים מאוד פוטוגניים, הכל נורא יפה ומרשים, אבל זה מסתכם בכך ותו לא. מאחר ואנחנו במוד ציוני ופטריוטי של יום העצמאות - אסיים ב'אם תרצו - אין'.
התרעות פיקוד העורף