"רחובות קשוחים" ("Wrong Side of the Tracks"), נטפליקס

רגע אחד טירסו הוא ראש משפחה רע וזועם במיוחד. במשנהו הוא נוטף דמעות אופרת סבון. כל סדרת הפשע הספרדית הזו היא כמו טירסו - זינוקים קדימה ועצירות פתאום. הכינו צידה לדרך ארוכה וקשה

טירסו הוא קצין וחייל לשעבר, בוגר מלחמת בוסניה, המתגורר בשכונה מוזנחת בעיר ספרדית עם שם מסובך ההולכת ומתדרדרת לכיוון הפשע. את מרב זמנו משקיע טירסו בלהיות זועם, מר נפש, ובעיקר להתנהג באופן רע ומעליב כלפי בני משפחתו - בתו ובנו וילדיהם/נכדיו. כשאחת מנכדותיו, אירנה, נופלת קורבן להתעללות מינית בידי אנשיו של סנדרו, סוחר הסמים הראשי בשכונה, הוא מחליט לצאת למסע נקמה ביחד עם אזקיאל, שוטר הפועל בדרכים לא מקובלות.

“רחובות קשוחים", למי שיחליט לצפות בה, מוציאה את הנשמה לצופה. לפחות בתחילת הסדרה דמותו של טירסו יוצאת דופן בקשיחותה וביחס השלילי שהיא מעניקה לסביבותיה. מהר מאוד הוא מתרכך, ביחד עם הסדרה עצמה, והופך לעוד סבון רגיש באופרה נוטפת דמעות רצופת שוסים בומבסטיים ויציאות דרמטיות מהחדר. עוד לא התרגלנו לטירסו הסבון החדש, המתנהג ברכות לנכדתו הפגועה אירנה, והנה הוא שוב מתחיל להתלכלך על הילדה בקשיחות של לוחם בבוסניה, וגם סנדרו מתחיל להתפרע ביצירתיות אלימה נוסח טרנטינו ברחובות השכונה.

ציפיתם שסוף־סוף תתחיל הסדרה לרוץ ולא תשאיר עצם אחת שלמה בסביבה? אז ציפיתם. שוב נשמעת חריקת בלמים מכיוון המסך, הרחובות הקשוחים חוזרים לנטוף דמעות של רגישות, וככה חוזר חס וחלילה. מי שהולך לצפות בסדרה הזאת שייקח סנדוויצ'ים, הרבה שתייה ומצב רוח טוב. הוא יזדקק להם.
לראות או לוותר: אפשר, אבל זה לא קל. טירסו לא בחור קל.

"רחובות קשוחים" של נטפליקס מוציאה את הנשמה לצופה

בין קשיחות לרגישות: מי שהולך לצפות בסדרה הזאת שייקח סנדוויצ'ים, הרבה שתייה ומצב רוח טוב. הוא יזדקק להם

"רחובות קשוחים" ("Wrong Side of the Tracks"), נטפליקס