אחרי הרבה זמן של בהייה במקרר, במיקרוגל, בשידורים חוזרים של ערוץ האוכל ובסרטוני בישול של גבינה נמתחת, אתמול (ד') זה סוף סוף קרה – עונת העשור החגיגית של מאסטר שף החלה, והיא עשתה את זה על האש הכי גבוהה בכיריים. הצעת הגשה: כמה שיותר. 

במאי 2021, כשנגיף הקורונה עוד עשה עלינו שרירים, בתקווה שזה לא יקרה שוב בקרוב, העונה התשיעית של מאסטר שף הייתה האסקפיזם המושלם. הייתה בה את כל מה שצריך כדי להפסיק להילחץ מנגיפים ושרשראות הדבקה – פחמימות, אנשים מוכשרים בטירוף, ומשפטים פרי מוחו הקודח של אייל שני. חוזרים לאתמול, יוני 2022, ונדמה שכמעט כלום לא השתנה. רק השתפר. שינוי מגניב ראינו כבר בתחילת הפרק, שנפתח בסעודה ענקית עם כל המתמודדים העתידיים, לצד המנות האייקוניות מתשע העונות שפנטזנו עליהן שנים. 

אחרי תצוגת האופנה הקולינרית, הגיע הזמן למה שבאמת הופך את העונה הזו למיוחדת עוד יותר – אל חבורת השופטים הקשוחים, חיים כהן, מיכל אנסקי, ישראל אהרוני וכמובן אייל שני, הצטרפה שחקנית חיזוק משמעותית - המסעדנית רותי ברודו, שרק הכניסה מלאת הפאסון שלה להיכל גרמה לנו לשכוח שאנחנו רעבים. 

רותי ברודו (צילום: רפי דלויה, יח''צ)רותי ברודו (צילום: רפי דלויה, יח''צ)

אז מה בתפריט? בשלב הראשון של הרכבת הנבחרת, כל אחד מהמשתתפים צריך לבחור מנה אחת שדיברה אליו מרשימת היפים והנכונים שראינו, ולהכין גרסה קצת שונה ומיוחדת מספיק. אתם יודעים, משהו שיכניס קצת צבע. ראשונה הייתה סיון בריק, מתכנתת בחברת סטארט אפ שהחליטה לשים בצד את המקלדת, לפחות לרגע, ולהחליף אותה במחבת. אם אתם מטיבי לכת כמוני בהיסטוריה של התוכנית, ודאי נזכרתם שלאחר הטעימה העיוורת, בה השופטים אומרים אם המזון ערב לחיכם, הם מנסים להבין מיהו העומד מאחורי הזכוכית הכפולה. ואז מגיעים הניחושים. במקרה של סיון, שופטינו היקרים היו בטוחים שמדובר בגבר בן 32, או גג מעצבת גרפית. בפועל, לא ולא, אבל תודה על הדמיון המפותח. 

ברגע שיצאה מהאנונימיות, הכינה סיון מנת כרישה ומילאה אותה, איך לא, בכרישה וגבינות, עם רטבים מעניינים בצד. חמש שניות לאחר מכן, הפך אייל שני למלך של התוכנית, שוב, והודה ללא חשש: "זו פעם ראשונה שאני אוכל אוכל לא טעים שאני כל כך נהנה ממנו". השופטים אהבו בגדול, מלבד סערת הרגשות של שני על המרירות שהטרידה אותו, ובריק עברה בקול תרועה. 

מיד אחר כך הגיע אביב גבאי, עוד הייטקיסט שבמקרה גם צלח איזה אקזיט של המון כסף, סתם פרט שולי, והכין גרסה אסייתית למנטי הערבי של נוף עתאמנה־אסמעיל, זוכת העונה הרביעית של התוכנית. למרות שהוא הצליח לעבור את השלב הראשוני, כשהשופטים הכירו אותו וזכו לטעום את חזה האווז שהכין, הוא כבר לא עשה את האקזיט הקולינרי שייחל לעצמו. שוב הפיג השף המוכשר אייל שני להפוך את האווירה המתוחה למאוד משעשעת, והודיע לאביב שהמנה הזו "איומה". נו טוב, לפחות בועת ההייטק עדיין מרחפת גבוה באוויר, וגם זה לא מובן מאליו בימים טרופים אלו. 

שמענו במהלך הריאליטי הנפלא והמהביל על כל כך הרבה מנות אקזוטיות מעבר לים, ובטח תהיתם מתי יגיע משתתף עם ניחוח בינלאומי כזה, שיגרום לנו להרגיש שאנחנו בכלל צופים בגורדון רמזי. אז תגידו שלום למתמודד השלישי שעבר גם את שלב הטעימה העיוורת וגם את שלב השופטים – עמוס גואטה, יזם אופנה ואיטלקי אסלי, שפינק בקאצ'ו א פפה ישר מארץ המגף. גם שני בן שימול, שעושה חיל בעסק המשפחתי, צעדה כל הדרך אל הסינר הודות לגרסה שעשתה ללחם הממולא, מנה מובחרת  גם כן, וללחי עגל עם חצילים ועגבניות. מי נותרה בחוץ בערב זה? אליסה גנס לוגסי, סטודנטית לנטורופתיה, שהפכה את הביף וולינגטון האהוב לחלבי תחת השם המתבקש 'צ'יז וולינגטון', אבל לא עברה את השלב שבו מבינים מי הוא המושך בחוטים מאחורי הצלחת. 

טוב, אנחנו כבר בשלב של החשבון, ואפשר כבר להגיד במילים ברורות – העונה הזאת של מאסטר שף הולכת להיות העונה הכי טובה שלה, והרף הזה, שגורם לנו להרגיש רע עם רמת הבישול שלנו, רק ימשיך ויעלה בכל שעת שידור. בנימה זו, אני מודה לכל מי שהפך את הפרק הראשון לכל כך מוחשי עד שנדמה לי שהרחתי כל מנה, וגרם לי לצעוד אל הסופרמרקט הקרוב לביתי עם רשימת מצרכים וחלום על סעודת לילה.