מוצר שראוי להחזיר לחנות: "בית הנייר: קוריאה" היא סדרה ילדותית

"בית הנייר: קוריאה", נטפליקס

את הסדרה הזו כבר ראינו כמובן בגרסתה המקורית “בית הנייר", שעלילתה התרחשה בספרד. הסדרה המקורית עלתה לשידור ב־2017 והפכה ללהיט עולמי שהוליד סרטי תעודה, שפע מרצ'נדייז כמובן, ועתה עלתה לנטפליקס הגרסה האחרונה, זו הקוריאנית.

אם צריך לכנות את הגרסה הקוריאנית במילה אחת, הרי שהמילה תהיה “עונש". היא צועדת כמעט במדויק בנתיבים שיצרה גרסת המקור, כולל ההפתעות והטוויסטים המקוריים. מה שאינו מועתק, וכבר נכתב מעל גבי דפים אלה בעבר בהקשר ל"משחק הדיונון", הוא רמת הדיאלוגים ואיכות המשחק. קשה להבין כיצד אומה מתקדמת כקוריאה הדרומית, המצויה בחזית הטכנולוגיה, המייצרת מטוסים, מכוניות, מחשבים, טלפונים ניידים, בונה ערים עתידניות ועוד, מייצרת איכות משחק עלובה ודיאלוגים נחותים כל כך שאינם מתעלים מעל רמת מתנ"ס מקומי. שחקנים המגלמים תפקידי אנשים בוגרים מתקשרים ביניהם כתלמידי כיתה ג', הקונפליקטים האנושיים נדחסים לעובי קרטון, והסך הכל הוא מוצר שראוי להחזיר לחנות.