השחקן עוז זהבי חוזר למסך הקטן בסדרה חדשה, "העיר הטובה" שעולה הערב ב-"HOT", בה הוא מגלם מורה מסור, גיי בארון ופוליטיקאי. הגענו לשמוע ממנו איך זה לעבור להיות הילד הרע (והחתיך) של הטלוויזיה, לתפקיד שונה, ובוגר מאי מפעם.

"זה באופן טבעי משהו שקורה עם החיים, זה לא שעכשיו אני עושה תפקידים של בוגרים. לצורך העניין לפני 12-13 שנה עשיתי תפקיד בוגר של בחור ישיבה שרוצה לרקוד. זה היה תפקיד מאוד רציני. אחרי זה עשיתי את 'עספור' שזה... הכל רציני באותה מידה מבחינתי. אני לא עושה איפה ואיפה בין תפקידים, מאיפה הם באים. כל עוד יש סיפור מעניין לספר אני שם".

אתה מצלם בסדרה סצנות אינטימיות עם גבר, איך זה היה עבורך?
"זה לא היה קל, אבל עושים מה שצריך לעשות".

איך זה הולך, יש אנשים מסביבכם, אתם מבקשים שיהיה פחות עמוס בחדר?
"אני באופן אישי לא עושה מזה עניין. עשיתי כבר המון סצינות כאלה, אני משתדל בעיקר להיות רגיש לפרטנרים שלי, בעיקר בסצנות מהסוג הזה. מבחינתי אני לא צריך שום דבר, הכל טוב, אני זורם".

הדמות שלך נכנסת לפוליטיקה, לאחרונה כוכב טלוויזיה הפך לראש ממשלה. האם יש סיכוי שנראה אותך עושה מסלול דומה.
"אין סיכוי שאני אלך לפוליטיקה. נו פאקינג ווי. אני מלוכלך מדי בשביל פוליטיקה וזה גם לא מעניין אותי".

נראה שהפוליטיקאים שלנו לא פחות מלוכלכים
"אני הרבה פחות מלוכלך מהם, זה בטוח. אבל זה לא מעניין אותי הבחירות הכריעו אותי, אני מצביע אבל זה לא מעניין אותי יותר".

אפשר לשאול למי?
"אין לי מושג, זה לא מעניין אותי יותר. ברגע שעושים כל כך הרבה בחירות, זה פשוט לא מעניין אותי יותר".

משנת 2018 בערך היית המון בתיאטרון, איך זה לחזור לתפקיד ראשי על המסך?
"רגיל. עדיין הייתי המון על סטים, עשיתי תפקידים אחרים. זה תפקיד גודל, הייתי כמעט כל יום צילום, המון ימים. אני חולה על זה, אני חיית סטים, אני יכול להיות שם יומיים רצוף, ב'העיר הטובה' ואז השלמה של 'בוגר' עשיתי יומיים רצוף, יום לילה יום".

ספר על חוויה מצחיקה, מעניינת או מרגשת מהצילומים?
"הדבר הכי מעניין היה סצנה של סאונה לגברים ואני מסתובב שם, וזה היה מתחת לאדמה באמת, והביאו אנשים שהם באמת מהקהילה. זה היה להלך באזור סכנה, זו לא הייתה סצנה קלה, ללכת שם עירום, עם עוד גברים עירומים, זו אחת החוויות השורטות שאני זוכר".

בתור אבא, איך היה לשחק עם ילדים?
"הבנות שלי הן ילדות טובות. בסדרה אלו ילדים גדולים. מה שנקרא 'אלה ילדים, אלה?'. לא הרגיש לי שעבדתי עם ילדים, כל אחד מהם בצבע, כל אחד מהם 'קלף'. יש טירוף של 'נון-אקטורס'. מוכשרים, לא ראיתי אותם ילדים".