ואם מקומם של סטטיק ובן אל, הצמד שתמיד הפתיע בסגנון לבושם, נפקד משולחן השופטים בעונה זו, אמדורסקי הצליח למלא את המשבצת שלהם בהופעה יוצאת דופן משלו. ברגע מסוים נינט היפהפיה תקעה בו מבט "מפחיד" כהגדרתו, מנסה להבין את הרוח החדשה באופנה שהביא איתו, והוא ענה לה: "באתי לתת עבודה". כלומר לגנוב את ההצגה. או במילים אחרות, אם אתם מחפשים גימיק לערב הזה שהוא לא צמד אקסים מהבוידעם, אז אני כאן.
האינטראקציה בין רן לנינט אמש היתה לגמרי קורקטית וחסרת כל יומרות רומנטיות. השניים לא סיפקו את הסחורה, מלבד כמה מבטים ידידותיים ולא ממש מלאי ערגה שהחליפו ביניהם בעת אודישן שביצע אחד המתמודדים שבחר לשיר את השיר "האור בחיי", מהסדרה המוזיקלית "השיר שלנו", בה השתתפו.
החיבור בין האקסים, בדיוק כמו החיבור בין שירי מימון ונינט הצ'ילבות מהכוכב, הוא טריק לא מתוחכם. הוא אמנם הביא להם כותרות וקידום לתוכנית, אבל הוא לא אוחז מים לאורך זמן ואין בו דבר. עצוב שהספוט כבר מזמן לא מתמקד במבצעים והזמרים המוכשרים שמגיעים להתחרות בריאלטי המוזיקלי, אלא ביושבים על כס השיפוט שהגיעו לשחק את תפקיד חייהם.
כמובן איך אפשר לשכוח את צמד המנחים שמשון ויובב. דווקא רוויתי נחת מרותם ואסי, שתמיד מקלילים את האווירה ולפעמים מספקים דיאגנוזה מעניינת, כמו למשל ההערה וההארה של אסי, כשאמר על אחד הזמרים שזה די מוזר שהוא בחר לשיר את out here on my own, של ניקה קוסטה, כשהוא מוקף בשבט של תשעה אחים ואחיות, שהגיעו לתמוך בו באודישן.
תקרית לא נעימה נרשמה כאשר עלתה לבמה בחורה צעירה בת 19 בשם: אריאל (לא מ"בת הים הקטנה") ואחרי שסיימה לבצע את השיר שלה, שלטעמי היה ביצוע יפה למדי, העניקו לה כמה שופטים בסולם האחוזים, את האדום הבוהק והלא מגניב. זה קרה אחרי ששירי מימון פלטה שהזמרת לא מדוייקת בשיר.
עזבו שזכותה של שופטת בתחרות לפסול ולבקר מתמודדת, זה אפילו תפקידה, אולם יש דרך להעביר ביקורת. "אין לך שום מיומנות של שירה" קבעה שירי, ולא הסתפקה בכך והוסיפה: "את כל כך לא מיומנת בלשיר".
שוקינג.
וכי מה רצית? אריאל בת ה-19 לא הגיעה להתחרות על תפקיד במחזמר בברודוויי, והיא בוודאי לא מנוסה ומיומנה כמוך, אז למה להקטין? למה לא להגיד פשוט: ביצוע השיר לא היה מדויק ונגמר הסיפור?
הזמרת הצעירה כמעט נחנקה מהעלבון, ומי שבא לעזרתה היה אמדורסקי שבדרך כלל ידוע כשופט מחמיר, והפעם חרג ממנהגו והעניק לילדה הנרגשת, כחול זוהר ומעודד.
אם לומר את האמת, אפילו המחווה של אמדורסקי היתה קצת מעליבה למרות הכוונה הטובה, כי זה הרגיש כמו לזרוק לה עצם, כדי למנוע שברון לב לה ולמשפחתה. עדיף היה לשמוע ביקורת נוקבת, בתנאי שתיאמר בטעם ובטאקט, סטייל דוד דביר, השופט הקשוח מ"רוקדים עם כוכבים".
אני לא מחסידי הזמרים והזמרות הקולניים שיודעים להגיע לצלילים הכי גבוהים ולהרעיד את אמות הסיפים, והיו כמה מוכשרים כאלה אמש, אולם הזמרת שהכי אהבתי ומקווה שתגיע רחוק, היא ליבי פנקר מראש העין, בעלת הקול הנקי והצלול ששרה בלי להתאמץ, בעדינות ובשקט את "הפרח בגני" של איתמר ארגוב, ואולי לא הרעידה את אמות הסיפים, אבל בהחלט הרעידה את מיתרי ליבנו.