"מחלת הנשיכה", סלקום TV

זן חדש של קורונה מתפתח בניו יורק, שהופך את החולים בו לזומבים תוקפניים. סדרה אמריקאית טובה בלי צחוקים מוקלטים

ניו יורק סיטי, גל ראשון של קורונה, מנהטן תחת סגר. בקומה ראשונה הרופאה רייצ'ל מטפלת בחולים שלה דרך הזום, ומנהלת בזום גם את חיי הנישואים שלה עם בעלה, רופא גם הוא, הנמצא בוושינגטון בצוות ניהול המחלה בבית הלבן. רייצ'ל ובעלה מנסים להתגבר על משבר בחיי נישואיהם, שבמהלכו נפרדו וכל אחד מהם ניהל רומן עם בן/בת זוג אחרים.

בקומה השלישית של אותו בניין במנהטן מתגוררת לילי, צעירה יפה וסקסית שמתפרנסת מניהול שיחות ותצוגות סאדו דרך המחשב ללקוחות המעוניינים בשירות כזה. לקוח מבקש להיפגש עם לילי פנים אל פנים ומוכן לשלם לה 20 אלף דולר תמורת לילה אחד שבו תתעלל בו כמו שצריך. אחרי התלבטות לילי נעתרת.

מכאן מתחילים העניינים להתדרדר. רייצ'ל מגלה כי אחד מהמטופלים שלה חולה בסוג של קורונה, שנדבק בו מנשיכה של חולה אחר, לחץ הדם שלו צונח לכיוון האפס והוא הופך לזומבי. גם הלקוח של לילי מתברר כחולה באותו סוג קורונה, וגם הוא הופך לזומבי. מהר מאוד מתברר לאמריקה שהיא תחת מתקפת זומבים ועל הארץ להתגונן מפניהם.

“מחלת הנשיכה" (במקור "The Bite") היא סדרה יוצאת דופן במונחים של סדרות אמריקאיות המגיעות אלינו. היא צועדת על התפר שבין קומדיה לסדרת זומבים בדיוק של רקדנית בלט, לפרקים מעלה צחוק, לפרקים דחייה - למי שכמובן אינו אוהב מראה זומבי אוכל את כף ידו כדי להשתחרר מאזיקים. היא עושה זאת בלי צחוקים מוקלטים, בלי סצינות משומשות שנראו או נשמעו על המסכים מיליארד פעמים עד כה. “מחלת הנשיכה" היא סדרה בלי בשורה. היא כמו פיצוחים טריים בנקודת זמן הטריות הנכונה ביותר שלהם. “מחלת הנשיכה" היא פשוט אחלה סדרה.
לראות או לוותר: לראות. צחוק ודחייה קלילים ולשכוח אחרי רגע.

"האיש האפור", נטפליקס

מזכיר את “זהות כפולה" אבל רק מזכיר בקושי. מחסל אפור, בסרט אפור, שכולו בזבוז של הרבה ירוקים

אפשר לתקצר כאן תקציר של העלילה, לספר על קורט, אסיר המגויס להיות מחסל בתוכנית שנקראת "סיירה" של ה־CIA, וכך הוא מבלה את שנותיו עד שמתברר לו שגם אותו התוכנית מתכוונת לחסל מכל מיני סיבות. אבל מסיבות הומניות בעיקר אני אחסוך מהקורא את פרטי העלילה ואת מניית קווי הדמיון הברורים ללא בושה לג'ייסון בורן ב"זהות כפולה".

''האיש באפור'' (צילום: באדיבות נטפליקס)''האיש באפור'' (צילום: באדיבות נטפליקס)

אז יש מכות בשפע, ומרדפים, וקפיצות בין מדינות באירופה, ושום דבר מכל זה לא נתפר למישהו או למשהו שיכול באמת להביא להזדהות או לייצר מתח של ממש. ושאלה אחת גדולה מרחפת מעל הסרט הזה שהושקעו בו לא פחות מ־200 מיליון דולר, והיא - למה עשו אותו. הרי כל אחד מהענף עם עיניים בראשו היה קולט כבר בשלב התסריט שהעסק הזה צולע בגסות, וצריך לצעוק שסטופ. קאט. להחזיר את כל הציוד למחסנים ולכתוב הכל מחדש. או לתרום את הכסף לצדקה. ככה יועיל יותר לעולם. אוי נטפליקס, נטפליקס. תחזירו לי שעתיים מהחיים.
לראות או לוותר: לא לראות. איש באפור. סרט באפור. בזבוז זמן.