קוויתי , ציפיתי פיללתי שלאחר ניצחון הליכוד, הפעם לשם שינוי, יגיעו מטעמו נציגים להתראיין אצל אופירה וברקו, ושהם יהיו שמחים וטובי לב ומרוצים מתוצאות הבחירות. מה עוד שזו היתה יכולה להיות הזדמנות מצוינת עבורם להתגרות בצמד המראיינים, בסגנון "ימותו הקנאים", "נכשלתם" אחרי תקופה ארוכה שאופירה וברקו לא חסכו ביקורת קשה מהליכוד והעומד בראשה.
אבל זה לא קרה. ומסתמן, שהחרם על הצמד רק ממשיך וימשיך, וחברי הכנסת של הליכוד והגוש הימני שיהפכו בקרוב לשרים בממשלה, (אלא אם כן ביבי ישמור לעצמו את כל התיקים) לא מתכוונים גם להגיע. כך שנראה כי הצמד החביב הזה, ייאלץ לסגור את הבאסטה בקרוב או להיות יצירתי מספיק בכדי להמציא את עצמו מחדש, כי להעביר עונה שלמה בלי שיוכלו להיות אקטואלים ולארח בתוכניתם אף נציג מהממשלה החדשה, זה לא יחזיק מים לאורך זמן.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ומי מגיע לאולפן במקומם? הדר מוכתר. ילדה חמודה, קשקשנית ורעשנית שתסכים לכל במה שתקבל, אבל רחוקה מלהיות דמות מפתח בנוף הפוליטי. אול היא תבליח יום אחד אי שם בעתיד הרחוק, אם תמשיך לשלוף משרוולה כל מיני גימיקים כפי שעשתה עד כה, כי בעידן הטיק טוק, גימיקים הם שם המשחק.
אני בטוחה למשל שאלוף הגימיקים נתניהו, שהוא מאד יצירתי בתחום, ולטעמי יכול היה לפצוח בקריירה של תסריטאי מצליח בהוליווד, באמת ובתמים הצליח להבהיל חלק גדול ממצביעיו כאשר העמיד פירמידה של כוסות, ובמכת קראטה העיף אותם לכל הרוחות, לאמור: כך יקרה לימין, אם לא תלכו להצביע. צחקתי מהסרטון אבל גם התעצבתי.
התעצבתי כי במקום תכנים כבדי משקל ובמקום אידיאולוגיות אמיתיות, קיבלנו קמפיין של גימיקים וסיסמאות חלולות שאין בהם אופק וחזון. יאיר גולן ממרצ שהתארח אמש אצל אופירה וברקו אמר שצריך להחזיר את העם לתקופה שסוגיות הרות גורל קבעו את סדר היום והשיח הלאומי, כמו יחסינו עם הפלסטינים, שהיא הבעיה המרכזית מאז קמה המדינה. ובמקום אותן סוגיות חשובות, אנחנו מקבלים בקמפיין הבחירות האחרון, שהיה אגרסיבי מאין כמותו, שני גושים שמתכתשים ושולפים סכינים אחד כנגד השני, עם ביטויים כמו: "בוגדים" מצד הגוש הימני, שמכנה כך את השמאל, ומאידך, השמאל, שמכנה את הימין כאנשי האופל והחשכה.
יאיר גולן שאל אמש בתמיהה (במילים שלי): איך ייתכן, שאני, אלוף בצה"ל, נחשב בוגד, ומי שהופך לגיבור לאומי, הוא אדם שלא שירת בצה"ל? ויש לו כתבי אישום רבים.
בקיצור, הטרללת השתלטה על חיינו ועל כל עולם המושגים השפוי, אז איך לא אתעצב או אהיה מודאגת? ושאייל ברקוביץ', לא יחרטט אותנו כשהוא אומר: "לא רציתי ממשלה כזאת, אבל קיבלתי". באמת, מאוד נדיב מצידו. כאילו יש לו ברירה אחרת, לא לקבל. תקופה ארוכה הוא תקף את הגוש הימני, לפעמים בצדק, ופתאום עכשיו הוא נהיה מתון, מבין ומקבל? הייתי מעדיפה שיגיד את האמת ויצעק אותה בקול.
שיגיד שהוא מאוכזב, כואב ומאוד מאוד מודאג מהממשלה הכי ימנית קיצונית שהייתה אי פעם בישראל. ואיך אפשר שלא? בן גביר יפתור את הטרור המשתולל? איך בדיוק? עם אקדח הצעצוע שהוא מחזיק בידו ומנופף בו למול מתפרעים ביד לא יציבה?
ואיך אפשר שלא להיות מודאג כאשר מגזר שלם בוחל בלימודי ליבה ועכשיו עלול לקבל את מבוקשו ולחסל כל מקצועות החובה החיוניים שהופכים את החברה שלנו לנאורה, תרבותית ומודרנית. וכל אדם שטיפת שכל בראשו יודע ומבין שבארץ קטנה כמו שלנו שאינה ברוכה באוצרות טבע או עשירה במשאבים, מה נשאר לנו חוץ מידע והשכלה שיקדמו אותנו?
ברקו אף חזר ואמר אמש שהוא מרוצה שלפחות תקום ממשלה ימנית על מלא כי אז הם לא להאשים בכשלונם אף אחד נו יופי. אז מה ברקו? כל הכישלון הזה יהיה על חשבוננו, חשבת על זה? אבל אם ברקו מרוצה, אז כולנו צריכים להיות מרוצים.
ממשלה שאין בה גם נציגים מהשמאל או אפילו לא, מהמרכז, רק תפלג ותמרמר יותר חלק גדול מהציבור, ואפילו ביבי, בלב ליבו יודע זאת, והיה מעדיף שבממשלה שתקום, תהיה גם נציגות מהצד השני. נציגות שתדע לרסן ולמתן גחמות פראיות ומסוכנות של הימין הקיצוני, שהוא, ביבי, תודה לאל, לא נמנה עליהם.
אבל זה לא יקרה, כי "מרצ" נמחקה, בזכות שיקול דעת כל כך מוטעה ונטול כל היגיון, של מי שדאגה שלנשים, שהאסטרוגן שלהן גורם להן להזיע יותר מאשר גברים, יהיה איוורור הולם ברכבות, אך ברגע האמת, לא השכילה להבחין בטיפות הזיעה הניגרות ממצחם של חברי מפלגתה ומפלגת "מרצ" השכנה, בגלל הלחץ שהם עומדים להפסיד. אז אמנם אני מצדיעה למירב מיכאלי על המלחמה שלה למען שוויון זכויות לנשים, אולם, איך היא לא ראתה את הסכנה לקיומן של "מרצ" ו"העבודה"? חיכית שלפיד יבוא לדרבן אותך, ועכשיו הוא אשם כי הוא לא ניסה בכוח לשנות את דעתך?
האמת היא שאם זה לא היה עצוב כל כך, זה יכול היה להיות אפילו מצחיק. מצחיק שעכשיו רוח הפיוס והקבלה שורה על כולם, שקוראים לאחד את העם ובלה בלה. היכן הייתם עד עכשיו אחרי שפילגתם והרסתם? ואיך אפשר לאחד אם לי, האדם הפשוט, אין ולו קול אחד שמייצג אותי בממשלה הנוכחית. לצערי הפילוג בחברה שלנו רק יילך ויחמיר מעתה.
אבל ננסה להיאחז בשארית האופטימיות בתקווה לימים טובים יותר, בתקווה שראש הממשלה הבא נתניהו, ינהל את המדינה באותה יעילות שהוא ניהל את קמפיין הבחירות שלו, ובתקווה שאל האולפן של אופירה וברקו יגיעו גם אנשים מהימין, כי לי אישית נמאס כבר לשמוע שוב ושוב את אותם אישים מהשמאל או מהקואליציה. חלאס, מיצינו.