זו לא הייתה אשמתה של כריסטין קילר שחיה באחת מתקופות השיא של המלחמה הקרה בין אמריקה לברית המועצות. כריסטין נולדה בכפר קטן בבריטניה, אביה נטש את משפחתה בילדותה, אביה החורג התעלל בה מינית ביחד עם חבריו. לא פלא שכבר בגיל 15 מאסה כריסטין הצעירה בחייה בכפר והסתלקה לעיר הגדולה לונדון כדי ליהנות מעט מהחיים.
והחיים - לפחות על פניהם - חייכו אל כריסטין. נקודה חשובה בחיי האישה הצעירה: היא הייתה יפהפייה. בלונדון עבדה כמלצרית, כעבור זמן לא ארוך פגשה בעל מועדון ריקודים וזה שכר אותה לעבודה מיד במועדון כרקדנית וכחשפנית. במועדון פגשה את סטיבן וורד, אוסטיאופת ואומן מצליח בעל קשרים חברתיים רבים ומסועפים, הפכה לבת לווייתו, וכאן קיבל הסיפור את התפנית המרתקת שמהדהדת בבריטניה עד היום. במסיבת בריכה באחוזה מהחלומות הכיר וורד לכריסטין את שר המלחמה הבריטי ג'ון פרופיומו. פרופיומו היה נשוי מאוד, עובדה שלא הפריעה לו לפתח רומן קצר עם היפהפייה הצעירה.
פחות או יותר באותו זמן הכיר וורד לכריסטין את יבגני איבנוב, שנשא את התואר הנספח הימי הסובייטי בשגרירות ברית המועצות בלונדון. בימים ההם של מלחמה קרה מאוד - בעצם כמו כעת - כל בעל תפקיד דיפלומטי - מגנן, דרך טבח ועד נספח ימי - היה כמובן מרגל. כריסטין, שלא הבינה דבר מכל אלה, ניהלה רומן קצר גם עם הנספח המרגל.
הרומן המקביל היה עובר כנראה בשקט, תחת הרדאר, אלמלא כעבור שנתיים מאהב (חדש) של כריסטין, שממנו נפרדה, הגיע לביתה שבור לב וגם חמוש באקדח, וירה אל דלתה וחלונה חמישה כדורים. כאן נכנסה לעסק גם התקשורת והחלה לנבור בפרטים העסיסיים. עד מהרה התבררו פרטי הרומן הכפול שניהלה הצעירה היפהפייה עם שר המלחמה פרופיומו והנספח המרגל איבנוב. השר נאלץ להתפטר, ובסופו של דבר נפלה גם הממשלה.
מי ששילמה את המחיר הכבד ביותר הייתה - אלא מה - כריסטין, שעמדה לדין באשמת עדות שקר ונידונה לתשעה חודשי מאסר. הסדרה “המשפט של כריסטין קילר", לפחות על פי פרקיה הראשונים, משרטטת באופן מדויק מאוד את האופן שבו כריסטין - הצעירה שבסופה של שערורייה גדולה לא הייתה יותר מנערה כפרית פשוטה, שכל חטאה הסתכם בכך שהייתה יפה מאוד וביקשה ליהנות בעיר הגדולה - הייתה לפיון שנסחף במערבולת כוחות עצומים ממנה פי כמה וכמה, ושאותם לא הבינה כלל.
לא מדובר כאן במופת דרמטי. כבר היו לערוצי הטלוויזיה הבריטית הצלחות גדולות מ"המשפט של כריסטין קילר". ורק שלפעמים התיאטרליות הבריטית מבליחה בהבזקים של מופעי אריסטוקרטיה שכמותם אין כנראה בעולם כולו, ואלה נושאים את הצופה על פני הרגעים הארוכים שגולשים גם אל חופי אופרות סבון. ומלבד זאת הסיפור כשלעצמו הוא כולו רכילות, וזו תמיד מעניינת. מתי, מתי אצלנו?
באמת קשה להבין את זה. שאנשים ירצו להכות איש את רעהו במקלות וכיסאות פלסטיק. מה קורה שם במקום הנחמד והתרבותי הזה סרי לנקה? למה להתנהג ככה?