ישראל יפה, הישראלים הם חברים נפלאים ואני מחשיב את עצמי כחלק מהקהילה הישראלית", אומר פקונדו ארנה בתחילת שיחתנו, לקראת הגעתו ארצה. “לאורך השנים רכשתי הרבה חברים יקרים בישראל, והקהל הישראלי סיפק לי רגעים יפים ובלתי נשכחים, העריך אותי ואת עשייתי בצורה מכבדת ומרגשת".
הביקור הראשון של ארנה בישראל היה בשנת 2000. “הגעתי אז לטקס פרסי ‘ויוה 2000’ עם חברי, המפיק ואיש העסקים יאיר דורי", הוא מספר. “עם יאיר חזרתי ב־2014 לשתי הופעות בישראל. עכשיו, זה מרגש ויוצא מגדר הרגיל עבורי להגיע לישראל בפעם השלישית עם הצגת היחיד שלי".
בהצגת היחיד “בשידור חי", פרי עטו של מנואל גונזלס גיל, מגלם ארנה את דמותו של מרקוס, קריין שמשדר את תוכנית הרדיו שלו מתיאטרון משוחזר בעיירה נידחת, כשהקסם של התיאטרון מתערבב עם קסם הרדיו.
במסגרת שידוריו מנסה מרקוס לעודד את תושבי העיירה, ויחד איתם מפיח רוח חדשה בחיי העיירה. ההצגה זכתה בתואר “הצגת היחיד הטובה ביותר" בתחרות הארגנטינאית “כוכב הים" ובשלושה פרסים בתחרות “קרלוס" הארגנטינאית - השחקן, ההצגה והמחזה הטובים ביותר של השנה. “זה מחזה שכולו תיאטרון טהור", אומר ארנה. “יש על הבמה מעט מאוד אביזרים, ויש תסריט יוצא מן הכלל ובימוי נהדר".
במה זה שונה מלשחק בטלוויזיה, הבמה העיקרית שלך?
“כשחקן, הדמיון היחיד בין טלוויזיה ותיאטרון הוא שתמיד סיפור מסופר. התיאטרון מאפשר לשחקן חיפוש עמוק יותר של הדמות ושל כל שורה בתסריט. כשאין מגבלה לחיפוש הזה, אני מצליח להעביר את התסריט בצורה אידיאלית לקהל, הן כשחקן והן כדמות".
החיים התחלקו
ארנה (50), שחקן ומוזיקאי ארגנטינאי, פרץ לתודעה בישראל ככוכב טלנובלות שהפכו לפופולריות בכל רחבי העולם, בהן “קטנטנות", שהחלה להיות משודרת ב־1995, “בובה פראית" (שבה כיכב לצד השחקנית נטליה אוריירו), “חיים גנובים" ו"יום ולילה". בקריירה עשירה בת 30 שנים זכה ארנה בשלל פרסים כשחקן, כיוצר וכזמר, וטיפח גם קריירה תיאטרלית מוצלחת.
על תפקידו במחזה “מבקרים את מר גרין" זכה בפרס “תגלית השנה בתיאטרון" בארגנטינה. כמו כן, שיחק בסרטי קולנוע כגון “קטנטנות – פינת האור", “הבריחה", “לגעת בשמיים" ו"המים של סוף העולם". “אני חושב שאני בחור בר מזל", הוא אומר. “ראשית כל – אני חי, ובמהלך חיי זכיתי לחוות כל כך הרבה הרפתקאות מרתקות, כשללא ספק האמנות והמשחק הם מהנפלאות שבהן. אני שמח על העובדה שהצלחתי לטוות מסלול נפלא בחיים. לא יכולתי לחלום על חיים וקריירה נהדרים יותר מאלו".
ארנה נולד בבואנוס איירס והחל להתעניין במשחק בגיל 15. “כשהייתי נער, חברי הטוב ביותר, קאלי, התעקש שנלך ביחד לחוג דרמה", הוא נזכר. “מאותו רגע, החיים שלי התחלקו לאלו שהיו לפני המשחק ואלו שאחרי המשחק. ברגע שהתחלתי לשחק – לא יכולתי לעזוב את זה".
בגיל 17 אובחן אצל ארנה סרטן.
הטיפולים עד להחלמתו המלאה נמשכו כחמש שנים, במהלכן גם התחיל את קריירת המשחק והמוזיקה שלו. “משחק הוא התרופה להכל", הוא מסביר. “בתקופה הקשה הזו המשחק גרם לי לצחוק, לחייך, לקוות ולחלום. משחק, מוזיקה, נגינה בסקסופון, ציור וכתיבה – כל אלה הצילו את חיי בתקופה הזו. הכל מתחיל ונגמר אצלי באמנות".
מתוך הלב
בתחילה החל לשחק בתפקידים קטנים בטלנובלות שונות. הפריצה הגדולה הגיעה באמצע שנות ה־90, כשגילם את התאומים אלחו ומנואל בסדרת הלהיט “קטנטנות", שם בין השאר שר את אחד מלהיטי הסדרה הגדולים, “Estoy Loco" (יחד עם כוכבת הסדרה רומינה ז’אן). במקביל ל"קטנטנות" צילם את “בובה פראית" (1998־1999), שזיכתה אותו ואת נטליה אוריירו בפרסי השחקנים הטובים ביותר.
הטלנובלה עצמה זכתה בפרס “הטלנובלה הטובה של השנה" שנתיים ברצף. בישראל זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בשנת 2000 מטעם ערוץ “ויוה". “זו הייתה תקופה מרתקת", הוא מספר.
‘קטנטנות’ ו’בובה פראית’ צולמו באותו הזמן וזה היה נפלא, הרבה בזכות הפרטנריות שלי. הסדרות הללו לא היו מצליחות בצורה כזו נהדרת לולא נטי (כינויו לנטליה אוריירו – ד"פ) ורומי (כינויו לרומינה ז’אן – ד"פ). ובכן, אתה מכיר אותן, הן מהממות. אלו היו תקופות יפות ביותר שהיו לנו במהלך הצילומים. רק זיכרונות נעימים".
“בובה פראית" הייתה להיט ענק בישראל. יש איזו חוויה שזכורה לך במיוחד?
“זו הייתה הצלחה עצומה. נהנינו עד כמה שאפשר. שוב, זה בזכות הקשר המיוחד שלי עם נטי הנפלאה, שהייתה אז רק בת 22. הכימיה שלנו בלטה גם על המסך, וזו אחת הסיבות לכך שהסדרה כל כך הצליחה, לדעתי".
איך התמודדת עם ההצלחה המטאורית?
“קודם כל, להישאר עם רגליים על הקרקע זה חשוב. דבר שני, חשוב לקבל הודעות מהאהובים עליך, חברים ומשפחה שמדי פעם שואלים: ‘היי, הכל בסדר?’, ‘היי, אתה איתנו?’, זו ההצלחה האמיתית. הבריאות, המשפחה והחברים הם הברכה שלי, ואני אסיר תודה על כך ולא לוקח שום דבר בקריירה שלי כמובן מאליו".
מהם בעיניך שיאי הקריירה שלך?
“זו שאלה נהדרת, ויש לי רק תשובה אחת לכך: הפרס הכי גבוה הוא אהבת האמת של הקהל, הברכות, החיבוקים, החיוכים והאיחולים. מה אני יכול לומר? אין פרס בעולם שמשתווה לאהבה של קהל".
לצד קריירת המשחק, ארנה מטפח כאמור גם קריירה מוזיקלית. “כל חיי אהבתי מוזיקה", הוא אומר. “בילדות ניגנתי בפסנתר, ובגיל 13 גיליתי את הסקסופון. מאז ומתמיד אהבתי לשיר ולנגן במפוחית פה. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי, ובייחוד כתיבת השירים שלי בעצמי, מתוך הלב. כל כותב שירים יגיד לך שאין דבר שמשתווה לרגע שבו שיר נולד בראש ובלב שלך, ואתה מוכרח לכתוב אותו".
מה עוד אתה עושה בימים אלה?
“בימים האלה אני מפיק 12־13 שירים חדשים שלי שמוכנים לצאת לאור ואני עובד על אלבום חדש. במקביל, אני מבלה כמה שיותר זמן עם המשפחה שלי: הילדים שלי גדלים מהר ואני לא רוצה לפספס אף רגע במסע שלי איתם. במקביל הוצאתי ספר חדש, ‘La Pluma De Caly’, הוראשון שלי, שמבוסס על סיפורים ועל החיים שלי. הכי חשוב זה ליהנות".
חגגת השנה יום הולדת 50. מה הסוד למראה הצעיר שלך?
“טיפ אחד: להעריך את החיים ולנסות לראות את מה שקורה בהם עם חיוך. אני לא מנסה להישאר צעיר, אלא משתדל להיות אסיר תודה על מה שהחיים נתנו לי".
לקראת בואך לישראל, מה תרצה לומר לקהל הקוראים שלנו?
“לכל הקהילה הישראלית: תודה תמיד על היחס החם שאתם נותנים לי ולחבריי, תודה על האירוח הנפלא שלכם תמיד ותודה על האהבה הנהדרת. אני מקווה תמיד לחזור לישראל. תודה רבה לכם מכל הלב".
ההצגות במשכן האמנויות ברעננה:
25.11, 15:00, 21:00
27.11, 20:30