בראיון קצר אך מרתק שהעניק אמש יגאל גואטה לרפי רשף ב"אינטימי", הוא נשאל איך הפריפריה שבה הוא נוהג לבקר, מצביעה ברובה לביבי, והוא ענה שהוא תמיד תהה בעניין הזה. "כשאני שואל אנשים מהפריפריה איך הפרנסה, או החינוך, הם אומרים שהמצב, על הפנים (אבל)  ביבי מלך".

גואטה סבור שהסיבה נעוצה בעובדה שאנשי הפריפריה שהם רובם מזרחים, הגיעו מארצות בהן היה מלך, והנאמנות אליו הייתה מוחלטת. כך גם ביבי, בעיניהם, המנהיג האבסולוטי שאין לערער על מנהיגותו.

קשה שלא להתרשם שגואטה הוא אדם שפיו וליבו שווים, והוא באמת ובתמים מאמין שהסיבה לנאמנות של "המזרחים" לביבי, נובעת מהרקע ממנו הגיעו והמשטר המלוכני בארצות מוצאם. אני לא ראיתי בתשובתו זלזול או לעג לבחירה של הפריפריה, או רמז לכך שהם עדר עיוור. במאמר מוסגר, התיאוריה שהוא מציג, בהחלט מעניינת, אם כי לא בטוח שהיא מדויקת, מכיוון שתומכי ביבי, גם אם בדמיונם הם רואים אותו יושב על כס המלוכה וכתר על ראשו, באופן פרגמטי, הם גם רואים לפניהם אדם מוכשר וחכם יותר מכל מועמד אחר. ובאשר לתמיכה הבלתי מסויגת שלהם אך ורק בליכוד, בל נשכח שרק בבחירות האחרונות, אחז ייאוש כה גדול בבוחרי השמאל כאשר נודעו תוצאות הבחירות, ורבים מהם אפילו רצו לעזוב את הארץ. כלומר, גם התמיכה שלהם במפלגות השמאל היא בלתי מסויגת.

בכל מקרה, גואטה באותו ראיון, היה זהיר מלהעביר ביקורת ישירה על הליכוד או על ביבי, למרות שניתן היה לנחש שהוא לא ביביסט מושבע, מעצם התמיהה הגדולה שהביע, לגבי בחירתם של תושבי הפריפריה שוב ושוב בביבי, למרות שמצבם בכי רע.

גואטה אף היה זהיר כשנשאל האם הוא שומר טינה לאריה דרעי, שזנח אותו והתעלם ממנו לאחר אותה פרשה, כאשר נכח בטקס נישואין חד מיניים של אחיינו. הוא אפילו ניסה להצדיק את דרעי והסביר שהוא כנראה התנער ממנו אז, כי היה לו קשה להתעסק עם נושא רגיש כל כך מבחינה דתית.

גם כאשר רשף ניסה לדחוק את גואטה לפינה ולהזכיר לו שדרעי הואשם בפלילים ולכן אין להרעיף עליו תשבוחות, גואטה המשיך ואמר שדרעי יכול היה להיות ראש ממשלה מצוין אילולא מעד.

ייתכן, שגואטה עדיין רוצה לשמור לעצמו פינה חמה אצל דרעי אם בכוונתו לחזור פעם לש"ס, ולכן נזהר בדבריו. או שהוא נמנע מלהעליב ולפגוע, כי הוא אדם רגיש ואוהב אדם, תכונה שכנראה ירש מאימו, אותה כינה "מלאך" בראיון.

מיותר לציין שאם גואטה יחזור לש"ס, גם הציבור החילוני ירווה ממנו נחת, כי הוא אישיות יוצאת דופן. קודם כל, הוא אמיץ. עצם העובדה שהוא השתתף בטקס להטב"י, רק בשביל לשמח את אחיינו ואחותו, ולעזאזל עם הביקורת שיספוג מהמגזר, היא הוכחה מספקת.

ומלבד היותו החרדי הכי ליברלי שאני מכירה, הוא אמיתי וכן, ולא רק אצל רשף, אלא גם בתוכנית "מטבח מנצח" שבה הוא משתתף ביחד עם בתו שמחה. שם הוא נשמע אומר במלוא הכנות והפתיחות, שהכנסת היא מקום שבו מתקלקלים. אפילו מעצמו הוא לא חסך ביקורת כשסיפר שנאלץ להצביע בעבר נגד הצעת חוק של השמאל, שכוונתה הייתה להיטיב עם ציבור הנכים, כי המשמעת הקואליציונית אסרה עליו להצביע בעד. במילים אחרות, לחברי הכנסת אכפת יותר מהמפלגה, מאשר מהמדינה. הרי רבות דובר בזמנו בפאנלים הפוליטיים ופורסם בחדשות שהקואליציה היוצאת לא הצליחה להעביר חוקים חשובים כי לליכוד היה חשוב יותר להפילה מאשר לדאוג לצרכי האזרחים.  

אז יגאל גואטה הוא אולי דמות שנויה במחלוקת בציבור החרדי, אולם בעיניי, ואני בטוחה שגם בעיניי רבים אחרים, מלבד היותו החרדי הכי ליברלי, הוא אמיתי וכן, צנוע, עממי והכי חשוב, רודף צדק, ואין ראוי ממנו להגיש את התוכנית "האזרח גואטה" בכאן 11, שבה הוא מסקר עוולות חברתיות.