לאחר הפרק הראשון, שהיה סוג של אגם אסטרטגיה מצד כמעט כל המתמודדים, המשיכו כולם בהמשך התכנונים שלהם להמשך המאוד רחוק של המשחק, כולל בתוך שלב האיחוד, על אף שכנראה הם שכחו כי מדובר ביומם השלישי בלבד.
שיקר, שלהבדיל משמו כנראה מעולם לא למד לשקר בחייו, חוזר לשבט, עושה מעצמו צחוק ומעורר את חשדם של כל חבריו באשר להתרחשות בדו-קרב. למזלו, הוא ככל הנראה עדיין לא מעלה את שמו כקורבן פוטנציאלי בין פתקי ההצבעה במועצה הקרובה, והשבט מתמקד בקרב הדו-ראשי שנוצר בין דורין ומאור.
בכנות, סביר מאוד להניח שבלי דורין ומאור הצפייה בשבט הייתה הרבה יותר נעימה, אבל ההפקה כנראה ידעה מצוינת את מי היא מלהקת לשבט הזה והבינה עם מי יש לה עסק. מהרגע הראשון שניהם לא הפסיקו לדבר אסטרטגיה, לפעול אסטרטגיה, ולישון אסטרטגיה. חברי השבט נראים לידם די אדישים ומסכנים שרק מחכים שיבוא המנהיג שלהם שילכו אחריו ויצביעו לפי מוצא פיו (למרות שעל חלקם ממש לא ברור מה מונע מהם לעשות אחרת).
השניים מנסים לדבר עם סהר שעושה רושם שהוא עדיין לא בכיס של אף אחד. לאחר מכן, קופץ לביקור מהשבט השני גיא השלישי, הלא הוא גיא רוזן עם צמיד החיים וניצב בפני שלוש אפשרויות: לעזור לאלית, שטענה שהיא בסכנת הדחה בשל היותה יותר מבוגרת, או לעזור למאור או דורין, שעל הדרך אף רמזו לו כי יש לו עבור מה לעזור להם מאחר והם יחכו לו בשלב האיחוד (ומי הבטיח שתגיעו?).
המתמודדים ידעו ברובם מצוין לאן נכנסו, וזרקו הימורים רציניים אחד כלפי השני לגבי המשך המשחק. קשה לדעת כיצד הדברים הללו ישפיעו, אך יש לזקוף לטובת ההפקה כי נראה שהקו בו דגלו בפרק הראשון להצגת המשחק חזרה ככזה שמתמקד יותר בעיקר במקום בטפל (כמו קללות, גידופים ושאר ירקות) נשאר עד כה לרוב בחוץ. בשל כך, ככל הנראה המהלכים הגרנדיוזיים של שורדינו הם המרוויחים העיקריים פה.
לעת עתה בשבט השני, קצת פחות אסטרטגיה ויותר גילוי מביך של היועץ הפוליטי שצריך יועץ משלו. ניר רגב עושה את כל הטעויות האפשרויות בתחילת המשחק, ומתווכח עם כל השבט באשר לאופן סידורו של הברזנט, לאחר שהתעקש להתכסות עם זה כמו שמיכה במקום גג. נראה שהוא מיקם את עצמו בתחתית החברתית בשבט, ועם גישה כזאת הוא צריך הרבה מזל כדי לא למצוא את עצמו מודח במועצה הבאה של השבט שלו.
התרעות פיקוד העורף