גילוי נאות - את נלי תגר אני מעריכה ואוהבת מרחוק כבר שנים. עוד מימי אפס ביחסי אנוש ולאורך האחיות המוצלחות שלי, הסרטים ומופעי הסטנדאפ שפקדתי לא פעם, תמיד הרגשתי שמשהו ממה שהיא מביאה, מספרת, משקפת באופן מרומז, היה יכול להישמע באותה מידה כמו משהו שסביר שאגיד.

מן הזדהות מיסטית שכזאת, לכו תבינו. מהסיבה הזו לא היה לי מושג איך ארגיש, ובעצם איך כולנו נרגיש, כשפתאום נצטרך לשים  את כל הרגעים הטלוויזיוניים הללו בצד ולהביט בנלי בסביבה הטבעית והחשופה ביותר שלה. ובכן, זה היה מופלא ומרענן כמו זירו קר בסאונה יבשה. 

נחזור קצת אחורה. אחרי הרבה שנים בהן אמה של תגר, טיבה, חייה בנעימים ועם זאת לבד, מחליטה נלי להיכנס אולי לשדה המוקשים הטעון ביותר ברוב המשפחות המתפקדות – הקשר בין בת לאמה, ולא רק להביט עליו מבפנים, אלא להציג אותו לראווה ולמצוא לאמה אהבה על הדרך. על מנת לצלוח את המשימה היא מגייסת את אחיה, ויחד הם בוחרים ממגוון סרטונים אטרקטיביים למדי את המיועדים שיתאימו לפגישה עם אמם. וכך היה. בלי לחשוף בפניכם ספוילר ללא כוונה, נאמר שדייטים אכן התרחשו, חלקם טובים, חלקם פחות, אבל כולם היו חמודים באותה המידה. 

מה שכן אפשר לספר זה שתקוותיה של נלי התגשמו. בדיוק כמו שציפתה, ההססנות התחלפה בסקרנות, הקושי ההתחלתי בהומור ורצון לראות מה יש מעבר לקיר, וההתרגלות הזאת ללבד, כפי שהגדירה טיבה בעצמה, ברצון בחברתו של האחר, גם אם טרם ידוע באיזה אחר מדובר.  

בעולם של היום, שלצד הרבה מאוד דברים טובים מכיל גם לא מעט אלמנטים שמחריבים את זמננו, כל כך טוב לדעת שיש עדיין טלוויזיה שמדברת על הדברים האמיתיים. שמזכירה שלפעמים בא לנו להוריד את ארשת הפנים הציבורית ולהתעצבן מכל הלב על מה שאגרנו לאורך היום. שמציגה לראווה את עצמנו, בלי אף ניסיון לטייח, לכסות, או למסגר בצורה סימפטית יותר. שמעיזה להראות ויכוחים בין בנות לאימהות שלהן, ערימות של בדידות, קיבעונות מהעבר שמנחים אותנו בלי שנרגיש, אכזבה, ביקורת עצמית, כנות כואבת, ומעל הכל גם אהבה, כי כולנו יודעים ששום דבר לא סותר כשמדובר במשפחה.  

תגר הלכה פה על קלף מסוכן  לכאורה. היא השאירה את כל מה שהטיב להקיף אותה לאורך הקריירה בצד, ונשארה היא והגרעין המצומצם שלה. מולנו. בלי יותר מדי הכנה. לא הרבה זמן לתוך התוכנית לקח לי להבין שאני רק מעריכה אותה יותר, ושהלוואי על כולנו לעשות כזה קרב מבטים עם החיים, שהרי לא יעזו למצמץ קודם. 

ובנימה אישית: להציע לאמא שלך למצוא ידיד נפש, או בשאיפה קצת יותר, נשמע קשה כמעט כמו לאכול המבורגר באוטו בזמן ישיבה על כיסא הנהג. כל זה היה נראה כל כך פשוט כשמדובר בנלי, וזה אומר הכל. זכינו.