החלק המרכזי אתמול, המשול בעיניי להמצאת מזון על המורכב משתי הארוחות האהובות עליי בתבל ששמן יישאר במערכת , הוא התגובה הראויה והחשובה של 'ארץ נהדרת' לקריאותיו של השר קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי. מלבד הכאב שגם ערוץ שקשור כל כולו לתרבות, ולתרבות מפוארת כמו שלנו, הפך לעימות פוליטי, קיבלנו הצצה גאונית לתאגיד ברוח המפקד.
אז מה היה לנו? קופה ראשית עם כוכבה, טיטינסקי וקרעי במקום שירה שטיינבוך, קארפול קריוקי ללא אודי כאן אך כן עם קרעי, וקרתגו כשקרעי הוא הסוהר או משהו בסגנון, ובתפקיד האסירים - מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן וגידי גוב, שהפיחו שוב חיים בזהו זה אחרי לא מעט שנים. כשחזרנו למציאות, השר קרעי שפתח בין היתר חזית מול אופירה אסייג ותוכניתה עם אייל ברקוביץ', זכה לשטיפה הגונה גם ממנה. שיא השיאים.
ואם כבר מדברים על כאן, הוא ממש לא הולך להיסגר. זה לא הגיוני שערוץ שעושה כל כך הרבה טוב, ומציג את החיים שלנו כאן כפי שהם, מבולגנים, מיוזעים אבל מלאי חן, יסיים את דרכו אחרי התחלה מרשימה בצורה בלתי רגילה. מה שבטוח הוא שהגיעה שעתה של ארץ נהדרת להתגייס עבור חבריה מהערוץ הסמוך, ולהבהיר שכאן נשארת כאן. והיא עשתה זאת מצוין.