כמה דברים אירעו במדינה הקטנה שלנו במהלך השבוע. נשים בצד את הקשים שבהם, כי הם ראויים למלוא הכבוד אך במקום מעט אחר, וניזכר בכל השאר, שבואו נודה על האמת, נשמע יותר כמו סיטקום מעולה משנות התשעים מאשר כמו הצעדים הראשונים של הממשלה וההפגנות שבעקבותיהם. במידה ואתם מתקשים להיזכר בשלל הדרמות בכל התחומים שעל סדר היום, זה ממש בסדר -  בארץ נהדרת שמו גם הפעם זרקור כישרוני וחד על החשובות ביותר מביניהן. תנסו לעמוד בקצב, זה לא יהיה קל. 

הסערה הראשונה שללא ספק נמצאת בראש סדר העדיפויות הציבורי, היא, איך לא, הרפורמה העתידית במערכת המשפט. אחרי לא מעט מגזרים שהודיעו כי ההשלכות של השינויים יובילו את המדינה שלנו אל ימים שכבר הספקנו לשכוח, הצטרפו למסכת האיומים גם לא מעט כלכלנים בכירים ואף זוכה פרס נובל אחד, פרט שולי, ובטח הבנתם, גם הם התריעו מפני גזרות כלכליות חמורות. בדיוק מסיבה זו, התייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזכה לשם מר כלכלה ולא בכדי, באולפן, והוכיח שהם מעניינים אותו כמצבו של השניצל במזנון המשכן. 

אדם נוסף שהיה שותף לתמימות הדעים של נתניהו הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שחיפש על מי לצעוק בביקורת, לא מצא, ואז איתר ללא כל התראה מוקדמת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כדי להכריח אותה להתווכח איתו. ואז הופנתה האש לעורכת המדינית של חדשות 12, קרן מרציאנו. כשגם זה לא ממש הלך, הצטרף שחקן החיזוק, הלוא הוא חבר הכנסת אלמוג כהן, וחווה משבר אמון מול בן גביר שכלל נפילת אסימונים ודבק חם. חיש קל צעד גם ינון מגל אל כיסאו שהפך קבוע, ונתן את פרשנותו הססגונית לכל המתרחש. 

ודאי לא חשבתם שהתנגשות הטיטאנים שנקראת אילה חסון ויו"ר לשכת עורכי הדין הפורש אבי חימי תחלוף מתחת לרדאר של חברינו בארץ נהדרת. אתם צודקים בהחלט. חשוב שתדעו: אם באופן מפתיע למדי אתם לא בלופ, שולחת אתכם לשתי דקות של השלמת פערים קצרה. אני אחכה. בקיצור, אז עיתונאית חדשות 13 ומושא הסיפור שהרעיד את המדינה בימים האחרונים באו לתגובה ממקור ראשון, ושוב הוכיחו שהדמיון לאותו מקור פשוט גורם לך לשכוח שזו סאטירה ולא המציאות המוזרה כל כך שלנו. 

וכעת: מחיאות כפיים איטיות ומרשימות לדמות החדשה שכולנו חיכינו לה, או לפחות חלקנו: חבר הכנסת שמחה רוטמן מבית היוצר של אורי לייזרוביץ', שהסביר לנו שוב למה יהיה קשה מאוד להגיע להסכמות על כל מה שחשוב לנו בנחלת האבות הקרויה ישראל. מי כן שידר עמו על אותו גל? חברת הכנסת טלי גוטליב, שהשתתפה בדיון הוועדה והתלבטה מה להזמין לצהריים. פלאשבקים לכל יום מחדש בשעה 12:30. באופן משמח למדי נתקלנו בצדו השני של שולחן הוועדה גם בדב נבון, שניסה בדמותו של שופט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר להסביר מה רע ברפורמה. ספוילר: הוא הצליח לומר בערך חצי מילה. 

אוי, עוד רגע נפלא שכמעט חמק מראשי הוא הסבת המקצוע של שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, שהפך ל־CEO של חברת הייטק בעלת עתיד מבטיח. וכן, זה בדיוק כמו ההייטק שאתם מכירים, רק שבמקום גלידה יש קיגל, במקום בירה – בורשט, והטסלות מגיעות על פלטות שבת. נשמע לי כמו מקום נהדר לחתום בו חוזה. 

את רשימת התרחישים הדמיוניים בהחלט שחזינו כאזרחים בארצנו בעת האחרונה, ניתן לחתום ללא כל ספק בארבעת הצעירות שאזרו אומץ והבריחו, לכאורה, 15 ק"ג קוקאין לישראל במזוודותיהן הוורודות שזכו להמון זמן מסך. את קור הרוח המשונה, שוב, לכאורה, נשים בצד. מה שכן כדאי לדבר עליו הוא הרימייק שבראה ארץ נהדרת לעניין, המתאר את החיים של כולנו: ארבע בנות באובר וואיט רגע לפני טיסה. רק שכאן לא מדובר במזכרות מהסיילים אלא בערימות של סמים, כשאחת מהארבע עוד הייתה תחת תופעות לוואי של משהו.

אגב, נתניהו הגיע לעזור גם כאן, לידיעת המתעניינים. ואם זזנו רגע מהפוליטיקה, אז גם הזמר שימי תבורי קפץ לשיחה עם קיציס על רקע מורת רוחו מהיעדר הטלפונים להזמנה להופעות ביום העצמאות, וכוכבת הריאליטי ליהיא גרינר, התייחסה לסרטון בו בכתה בעצבים בזמן שנתקעה בפקק. ההבדל הדק. 

לסיכום, אני מודה שהדבר היחיד שמדאיג אותי ברצף האירועים הקדחתני הזה, שיכול להזכיר גם התחלה של מתיחה שתיכף תתגלה, הוא שרף הדברים ההזויים יהיה כל כך גבוה עד שכבר לא נתרגש. בינתיים, נראה לי שאנחנו בסדר.