בני גנץ מצהיר לא אשב עם ראש ממשלה מובל ולא מוביל.

אתמול אצל אופירה וברקו יוליה מלינובסקי שוב כמעט בכתה שאוטוטו היא הולכת לחיות במדינה קומוניסטית ממנה ברחה, בה אסור היה לדבר נגד המשטר, אחרת היו זורקים אותך לכלא. 

בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

צדקה? צדקה. הרי כל יום מישהו בקואליציה מאיים שאנשים יושלכו לכלא. אמסלם, מרגע שקיבל מינוי חדש במשרד המשפטים, רק נהיה יותר כועס ויותר אדום, והשבוע כמעט נפל מעל דוכן הכנסת כשהוא גוחן מעליו בשפת גוף מאיימת, וצועק את נאום ה"על אפכם וחמתכם", ומי שיפר את החוק (השד יודע על איזה חוק הוא דיבר) יילך לכלא. 

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>

ברל'ה הג'ינגי', שמבסוט על החיים שלו, שהוא מוזמן באופן קבוע להופיע בטלוויזיה, מקשקש שם משהו ליוליה על הרפורמה וכמה שהיא טובה לעם ישראל, וממשיך לצחקק לעצמו כאילו סיפר בדיחה. רק שאף אחד לא צוחק, חוץ ממנו. ברקו מנסה לאתגר אותו שהרפורמה נועדה אך ורק על מנת להציל את המושחתים בקואליציה, קרי: דרעי ושכמותו.

צודק? צודק.

ברל'ה מתנגד בתוקף. זכותו. 

לימור ליבנת ומאיר שטרית, אקס ליכודניקים, מסכימים פה אחד שהליכוד הוא לא מה שהיה פעם, ושהיום, הם שניהם נחשבים שמאלנים, למרות שהם יותר ימנים מהאפיפיור.

צודקים? צודקים.

ברקו צועק שהולכת להיות כאן מדינת הלכה. קרן ברק הליכודניקית מודיעה חגיגית שהיא בעצמה תצא להפגנות, אם אמנם תהיה קיימת סכנה כזאת.

והדובדבן שבקצפת - בני גנץ, שהופיע אמש במלוא הדרו וקומתו התמירה, שמתאימה יותר לדמויות בממשל האמריקאי מאשר כאן בישראל. 

ומה הוא אמר? שאף אחד ושום דבר לא מעניין אותו, חוץ מהמדינה, ושבמשך שנים הוא נאבק על תדמיתה הדמוקרטית. 

אופירה: אז אם המדינה חשובה לך, למה לא תשב ותדבר עם הממשלה ותגיעו להסכמות בעניין הרפורמה, שאני, (עם הדגשה על ה"אני") אופירה, קוראת לה הפיכה משטרית? 

צדקה? צדקה. חוץ מדבר אחד. היא חושבת שהיא המציאה את המושג "הפיכה משטרית". היא לא. אמרו את זה לפניה. 

בני גנץ, מתנגד בתוקף לשבת עם הממשלה, עד שהם לא יפסיקו לחלוטין את הדיונים לקראת הקריאה הראשונה, השנייה, השלישית ועד אינסוף, כי מה הטעם לדבר איתם, אם הם באטרף להוציא לפועל את התוכנית הזדונית שלהם, ביי הוק אור ביי קרוק.

צודק? צודק.

אופירה שצמאה לקצת רכילות, שואלת למה מדברים באופוזיציה בכמה קולות. הרי לפיד רוצה להידבר, רק אם הממשלה תקפיא את הרפורמה לחודשיים, ומה העמדה שלך מיסטר גנץ?

גנץ לא נבהל. למה שייבהל? הרי הוא היה פעם שר הבטחון. הוא ממשיך להתעקש שאי אפשר לדבר עם ממשלה, שהעומד בראשה, במקום להוביל, הוא מובל. ולא סתם מובל, אלא מובל על ידי אנשים כמו בן גביר שלא מבין כלום ושום דבר בביטחון.

צודק? צודק. אבל מה הוא מצפה? למה שבן גביר יבין בביטחון אם הוא בכלל לא היה בצבא?

ואז, מגיעה מיד תגובה של בן גביר על המסך: "בני גנץ, היה שר ביטחון כושל". 

צדק? לא יודעת. גנץ דווקא נראה לי איש סימפטי ושר בטחון מצוין.

דובדבן נוסף שבקצפת בצבץ על העוגה, בדמותו של עומר בר-לב, שגם הוא השמיץ את בן גביר ואמר שהוא מבין רק בלהסית ולהתסיס.

תגובת בן גביר: עומר בר לב היה השר לבטחון פנים הכי כושל. 

לא מקורי במיוחד, כי את אותו משפט הוא גם אמר על בני גנץ. לפחות שהדובר שלו יתאמץ קצת יותר וישנה את הניסוח. בכל מקרה, כולם אצלו כושלים, חוץ ממנו, האקדוחן מ"הטוב, הרע והמכוער".

מסתמן שבן גביר למד מהליכוד, להגיב מיד על כל ביקורת. הם מריצים תגובות לאולפנים במהירות האור.  איך אין להם משהו אחר לעשות בחיים, חוץ מלחכות דרוכים בפינה, ואם מישהו רק מצייץ, לקפוץ עליו עם פטיש. הרי יש מדינה לנהל, לא?

בכל מקרה, כמעט כולם צודקים פחות או יותר. תגידו שזה לא יכול להיות, כי מישהו גם צריך להיות לא צודק? אז גם אתם צודקים.

ואני מציעה, שאמסלם העצבן, יזמין את כל אנשי הברוגז לעולמים, לארוחה טובה, כי הרי הוא אוהב לבשל, ועם האוכל יבואו התיאבון, ההידברות והדיבורים, ובא לציון גואל. רק אני מציעה שיגיעו לארוחה בלי השעונים, כדי שאמסלם לא יכלה את זעמו בתבשילים וישפוך לתוכם כמות גדולה של מלח.