בני גנץ מצהיר לא אשב עם ראש ממשלה מובל ולא מוביל.
אתמול אצל אופירה וברקו יוליה מלינובסקי שוב כמעט בכתה שאוטוטו היא הולכת לחיות במדינה קומוניסטית ממנה ברחה, בה אסור היה לדבר נגד המשטר, אחרת היו זורקים אותך לכלא.
צודק? צודק.
ברל'ה מתנגד בתוקף. זכותו.
לימור ליבנת ומאיר שטרית, אקס ליכודניקים, מסכימים פה אחד שהליכוד הוא לא מה שהיה פעם, ושהיום, הם שניהם נחשבים שמאלנים, למרות שהם יותר ימנים מהאפיפיור.
צודקים? צודקים.
ברקו צועק שהולכת להיות כאן מדינת הלכה. קרן ברק הליכודניקית מודיעה חגיגית שהיא בעצמה תצא להפגנות, אם אמנם תהיה קיימת סכנה כזאת.
ומה הוא אמר? שאף אחד ושום דבר לא מעניין אותו, חוץ מהמדינה, ושבמשך שנים הוא נאבק על תדמיתה הדמוקרטית.
אופירה: אז אם המדינה חשובה לך, למה לא תשב ותדבר עם הממשלה ותגיעו להסכמות בעניין הרפורמה, שאני, (עם הדגשה על ה"אני") אופירה, קוראת לה הפיכה משטרית?
צודק? צודק.
אופירה שצמאה לקצת רכילות, שואלת למה מדברים באופוזיציה בכמה קולות. הרי לפיד רוצה להידבר, רק אם הממשלה תקפיא את הרפורמה לחודשיים, ומה העמדה שלך מיסטר גנץ?
גנץ לא נבהל. למה שייבהל? הרי הוא היה פעם שר הבטחון. הוא ממשיך להתעקש שאי אפשר לדבר עם ממשלה, שהעומד בראשה, במקום להוביל, הוא מובל. ולא סתם מובל, אלא מובל על ידי אנשים כמו בן גביר שלא מבין כלום ושום דבר בביטחון.
צודק? צודק. אבל מה הוא מצפה? למה שבן גביר יבין בביטחון אם הוא בכלל לא היה בצבא?
ואז, מגיעה מיד תגובה של בן גביר על המסך: "בני גנץ, היה שר ביטחון כושל".
צדק? לא יודעת. גנץ דווקא נראה לי איש סימפטי ושר בטחון מצוין.
תגובת בן גביר: עומר בר לב היה השר לבטחון פנים הכי כושל.
מסתמן שבן גביר למד מהליכוד, להגיב מיד על כל ביקורת. הם מריצים תגובות לאולפנים במהירות האור. איך אין להם משהו אחר לעשות בחיים, חוץ מלחכות דרוכים בפינה, ואם מישהו רק מצייץ, לקפוץ עליו עם פטיש. הרי יש מדינה לנהל, לא?