ואכן אלוש הוכיחה מאז שהיא לא רק “אחות של”, כשהספיקה לככב בסדרות “תאג”ד”, “בלקספייס” ו”נעלמים” וגם בשלל הצגות בתיאטרון, בהן “סוליקא”, “אם נדע לאהוב” ו”התחנה”. “בהתחלה זה היה נעים ששאלו אותי עליו, אחרי כן זה היה מציק, אבל ישר ידעתי איך להתמודד עם זה”, היא אומרת. “אחרי שלמדתי משחק זה היה החותם שלי, כי להיות שלוש שנים בבית ספר למשחק זה כמו להיות ב’אח הגדול’ שלוש שנים. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, עוצרים אותי: ‘את אחות של אביב’, ואני עונה ‘נכון, גם’. זה לא הטריד אותי יותר מדי במהלך העבודה שלי, כי הייתי שלמה עם הדרך שלי והדרך שהשקעתי. ברגע שאתה שלם, זה לא משנה”.
בימים אלה מככבת אלוש, 32, בעונה החדשה של סדרת הנוער “שקשוקה” (כאן חינוכית) המבוססת על ספרי הילדים של הסופרת גליה עוז, לצד חנה לסלאו, עדי חבשוש, שני קליין, רבקה מיכאלי, ידידיה ויטל, איתי תורג’מן, רון שחר ועוד. אלוש מגלמת את דמותה של אדל, צרפתייה שעלתה ארצה. “הסט הזה הוא סוג של משפחה, וטירוף כמה שהילדים באטרף על זה”, היא אומרת. “הדמות הזו היא משהו שחיכיתי לו. חיכיתי לעשות משהו כזה בטלוויזיה, מישהי שרחוקה ממני, עם מבטא צרפתי, מצחיקה. הקאסט לא פחות ממושלם, כל השחקנים מקצועיים מאוד, אוהבים את הפרויקט”.
שלושה שבועות לפני תחילת הצילומים היא גילתה שהיא בהריון. “הייתי אמורה לעשות צניחה חופשית, נלחצתי, פחדתי שיעיפו אותי”, היא אומרת. “בסוף אמרו לי: ‘אל תדאגי, נשמור את זה בינינו’, ואמרו לי שימצאו פתרון בתסריט, ומי שעשה את הצניחה החופשית הוא האבא עם הבת, וזה היה נחמד. זה היה מאתגר לעשות ככה צילומים כי אף אחד לא ידע שאני בהריון. למזלי לא היו לי בחילות והקאות, שעות תפקדתי באופן רגיל לחלוטין. בסוף הבגדים כבר היו צמודים, ופתאום החצאיות לא עלו עליי, היינו צריכים למצוא פתרונות בהלבשה, וזה היה מאתגר. עם איתי תורג’מן שמשחק את בעלי היה בונדינג מדהים. רק הבמאי והמפיקה ידעו שאני בהריון, ותורג’י עלה עליי ואמר: ‘אני לא יודע אם את לקראת’. בהתחלה אמרתי לו: ‘לא, מה פתאום’, ואז אמרתי לו: ‘דיברת איתי על הריון, אז זה נכון’”.
תפקיד הפריצה שלה הגיע בשנת 2016, כשגילמה את שירלי בעונתה הראשונה של הסדרה “תאג”ד” מבית yes. “אני זוכרת שהייתה הקרנה של הפרק האחרון בסינמה סיטי ולא הצלחתי לצאת מהמונית מרוב מעריצים”, היא מספרת. “על כל אחד מאיתנו היה מאבטח. זו סיטואציה שלא ידעתי להכיל מרוב טירוף. חזרתי הביתה והתחלתי לבכות שעוד שנייה לא יהיה לי את ההיי הזה. אמא ואבא שלי עשו לי שיחות: ‘תראי את אחיך, זה גלים’. לא אגיד שחוויתי התקף חרדה, אבל לא הצלחתי לישון. זו הייתה נקודת מפנה במקצוע”.
התרעות פיקוד העורף