קשה להאמין, אבל זה קרה – הצלחנו לחזור לקום מוקדם לעבודה אחרי יותר מדי ימים של חופש, בהם קצנו בצהריים וניגשנו למלאכת האכילה. בטוחים שהגזמתם עם הפחמימות בצאת הפסח ושהסמבוסק התברר כטעות הנובעת מחוסר שיקול דעת? גם בינג' הוא סוג של נחמה. הכל יחכה. 

סמיך יותר ממים: Thicker Than Water
פארה, עיתונאית צרפתייה שעמלה לילות כימים על מנת להמשיך ולעשות חיל בתחומה, מגלה שלא קיבלה את הקידום לו ייחלה. וכיאה להשתתפותו של מרפי בלא מעט סיטואציות בחיינו, היא תגלה זאת במהלך שידור, מה שיגרום ללא מעט עצבים עצורים להשתחרר לעיניהם של הצופים המשתאים. 

אחרי התקרית הזו, פגישה תכופה עם אחיה סלים מסתיימת בכך שהיא מסתירה אותו בביתה, מבלי שהיא יודעת שדולקות אחריו רשויות החוק כי ביצע תאונת פגע וברח. ברגע שפארה כן מתוודעת לנתון החשוב הזה באופן לא דרמטי בכלל, הפאזל שנקרא חייה מתחיל להתפרק, וזה עוד לפני שתערב בשוגג את משפחתה בתוכנית זדונית של ברון סמים אימתני. 

סמיך יותר ממים  (צילום: צילום מסך נטפליקס)
סמיך יותר ממים (צילום: צילום מסך נטפליקס)

למרות שתמיד יש לי פינה חמה לסדרות וסרטים בצרפתית, אני יכולה לומר באובייקטיביות מוחלטת ש'סמיך יותר ממים' נהדרת. היא מביאה הרבה מאוד זוויות לכל דמות, מה שמאפשר חיבור מיידי לאו דווקא עם הצד הטוב, ועושה את זה בהמון כישרון. בראבו. 

שקרן שקרן: Liar Liar
כן. לא התבלבלתי. מדובר בסרט מ־1997. לא אסגיר את גילי, אך בואו נאמר שאז עוד לא הצלחתי לנהל שיחה ברומו של עולם. למה בכל זאת בחרתי את 'שקרן שקרן' כאחת מהמלצותיי? כי האמת שמזמן לא ראיתי את ג'ים קארי, ואין באמת זמן טוב לקומדיה. אפשר תמיד. 

ב'שקרן שקרן', נכנס קארי לנעליו של פלטשר ריד, עורך דין שמחליט לשקר לכל מי שסביבו, כולל לרעייתו לשעבר ולבנו. כשריד בוחר להגיד לבן שלו שיגיע ליום הולדתו על אף שאין סיכוי שיעשה זאת, בנו מבקש משאלה שתבטל את שקריו לאלתר. וזה בדיוק מה שקורה.

מעניין לראות איך פתאום המקצוע של מיודעינו הרבה פחות מתאים לו, ומה הוא עושה כדי להתמודד עם הגזרה החדשה שזכה בה ביושר.

שקרן בן שקרן  (צילום: צילום מסך נטפליקס)
שקרן בן שקרן (צילום: צילום מסך נטפליקס)

מסע ציד: הפיגוע במרתון בוסטון - American Manhunt: The Boston Marathon Bombing
אם גם אתם חיים במדינה הזו, כמוני, נראה לי שלא יזיק לנו קצת שקט מחדשות על אירועים ביטחוניים, אסונות, ומה לא. מסיבה זו בדיוק התלבטתי אם להמליץ לכם על הדוקו הניצב  לפנינו, והחלטתי שכן, כי חרף העדויות המצמררות, מדובר במסמך עיתונאי מרתק. 

ב־15 באפריל בשנת 2013 אי שם בשעות הצהריים, התפוצצו שני מטעני חבלה במרכז העיר, רגע לפני קו הסיום של מרתון שנערך שם. תוצאות הפיגוע היו הרסניות - שלושה נרצחים ויותר מ־260 פצועים, כאשר מבצעיו היו שני אחים צ'צ'נים. 

הפיגוע במרתון בוסטון (צילום: צילום מסך נטפליקס)
הפיגוע במרתון בוסטון (צילום: צילום מסך נטפליקס)

הסדרה שעלתה לאחרונה לשמי פלטפורמת הסטרימינג, מגוללת בשלושה פרקים את מה שקרה לאחר שני הפיצוצים המסתוריים, וחושפת מה הוביל את האחים להפוך לאחראים לאחת התקריות שבבוסטון מתקשים לשכוח, גם היום.

אל מעבר לאוקיינוס: Transatlantic
ונסיים במשהו אופטימי יותר, לאחר יותר מדי דברים דרמטיים וכבדים שדנו בהם במהלך הדקות האחרונות. אנה וינגר, אחת מיוצרות 'המורדת' שזכתה להצלחה אדירה, חוזרת לסיבוב נוסף בנטפליקס עם משהו שקשור גם הוא ליהדות, אם כי מזווית מעט שונה. 

הסדרה מביאה את סיפורו של 'הוועד לסיוע לשעת חירום', ארגון אמריקאי שהציל כ־2,000 אנשי רוח משכילים ואמנים ממדינות אירופה, יהודים ולא יהודים, שנרדפו על ידי השלטון הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה.

אל מעבר לאוקיינוס (צילום: נטפליקס)
אל מעבר לאוקיינוס (צילום: נטפליקס)

כך, באומץ שכמעט אי אפשר להעלות על הדעת, מבריח הכוח החלוץ האמריקאי את הפליטים האירופאים, תוך סיכון חיים ממשי ולגמרי לא מובן מאליו. בקצרה, זה ללא ספק אחד הסרטים החשובים שצפיתי בהם בזמן האחרון. 

רעב: Hunger 
אני יודעת שהיה לנו מספיק אוכל במהלך השבוע ומשהו שחלפו, ושהדבר האחרון שבא לנו להתעמק בו הוא מאחורי הקלעים של מסעדה. זה לא מנע ממני לנסות את 'רעב', הסרט החדש של נטפליקס המסווג תחת הכותרות 'אלימות' ו'התאבדות', ולו רק כדי להגיד לכם את האמת מאחורי קו העלילה הלוחמני משהו. 

במהלך 130 הדקות הלא מאוד ברורות, מנסה אוי, טבחית בשנות העשרים לחייה, ללמוד אצל שף ידוע שדוחק אותה לפינה, ולהישאר שפויה על הדרך, כי היא יודעת שזו ההזדמנות שלה לצאת מגבולות עולמה הצר. 

רעב (צילום: צילום מסך נטפליקס)
רעב (צילום: צילום מסך נטפליקס)

בין המחשבות ההרואיות על החלום הגדול והרצון העז לממש את עצמה בתחום הקולינרי, היא נאלצת לעבור שבעה מדורי גיהנום שהם לא לגיטימיים גם אם היה מדובר בסך הכל במסעדת מזון מהיר בפינת הרחוב. אז הסתקרנתי מהשם המסתורי והעובדה שהסרט ניצב במקום הראשון בפופולריות שלו השבוע, והתאכזבתי בדיוק באותה מידה. אלימות לא מוסברת בין הנפשות הפועלות, תחושת מיאוס כללית, ועושר עלילתי שואף לאפס. שבעתי. מזמן.