העלייה ברייטינג והנחיית פרס ישראל: ליטל שמש בריאיון חשוף

לא פעם, לאורך הפגישה עם מגישת ערוץ 14 ליטל שמש בבית קפה בתל אביב, עוברי אורח ניגשים לשולחננו ומזהים אותה משידוריה בערוץ 14. אחד מהם אף אומר: “אני לוחש כדי שלא ישמעו פה ויתנפלו עליי שאני צופה בערוץ".

“אין ספק שהמחאות וההפגנות תרמו תרומה גדולה מאוד לעלייה ברייטינג של ערוץ 14", טוענת שמש, "כי אנשים רואים בטלוויזיה ערוץ אחד שקורא לדבר הזה ‘רפורמה משפטית’ וערוצים אחרים שקוראים לזה ‘הפיכה משטרית’ ו’הפיכה משפטית'. יש מגישי חדשות שפותחים את התוכנית במונולוג קולח על למה כל אנשי מערכת הביטחון צריכים להתייצב נגד הרפורמה וקוראים לאנשים בטוויטר לצאת ולהפגין. הצופים מבינים שמה שמכרו להם כל השנים האלה בטלוויזיה כנראה לא היה תקשורת אובייקטיבית. הציבור בישראל לא מטומטם, הוא יודע היום בדיוק מה הוא מקבל בכל ערוץ ומה חושב כל עיתונאי".

"אם ערוצי התקשורת לא ישכילו להבין שהציבור לא מטומטם ושהעם הזה מכיל בתוכו מגוון של דעות וזרמים, ושהם צריכים לפנות למיינסטרים ולא לברנז’ה מצומצמת שמרוכזת באזור חיוג 03 – הם ימשיכו לאבד את קהל הצופים שלהם. אנחנו לא עובדים בתקציבים שיש לערוץ 12 או 13, אין לנו תוכניות ריאליטי, אלא בעיקר אקטואליה וחדשות, ואנחנו צריכים להשקיע בתוכן איכותי של תחקירים וכתבות כדי לשמר את הצופים. זה בעיניי האתגר העיקרי של הערוץ".

בימים אלה שמש נמצאת בחזרות קדחתניות להגשת טקס פרס ישראל ה־70, שייערך במוצאי יום העצמאות ה־75 למדינה. “הנחיתי בעבר טקסים ממלכתיים, אבל זה טקס בסדר גודל אחר וזו התרגשות גדולה", היא מספרת. “בשבועיים האחרונים ראיינו את הכלות והחתנים של פרס ישראל, כל אחד עם סיפור חיים מעורר השראה, ואני פשוט יושבת שם בעיניים מזוגגות. זה כבוד מאוד גדול עבורי".

"אם עכשיו כל מחנה יתחיל להפנות אצבע מאשימה כלפי המחנה השני, אנחנו לא נצא מזה. הפגנות ומחאות הן מעשה דמוקרטי וראוי, אבל מכאן ועד להחרים ולשסות מחנה שלם בגלל אי־הסכמות פוליטיות ולערב בזה את פרס ישראל, זו פגיעה בדמוקרטיה. לא יכול להיות שכל פעם שעולה כאן שלטון ימין בעשורים האחרונים - אנשים יוצאים לרחובות ומפגינים. זה מעציב אותי ומראה את עוצמת הקרע, השנאה והגזענות שיש בעם. אלו לצערי דברים שהיו עשורים מתחת לפני השטח ועכשיו הם צפים. נוצר פה תקדים במחאה הזו שילווה אותנו שנים קדימה".

לאחרונה סיפרה שמש באחד משידוריה כי שילמה מחיר על הביקורת הפוליטית שלה, כאשר יבגני זרובינסקי והיא החלו לשדר את "ציפורי לילה" בגלי צה"ל בתקופת הממשלה הקודמת. לדבריה, אחרי ארבע תוכניות מנהל התחנה צלצל אליה ואמר לה: “אתם מדברים יותר מדי על פוליטיקה". “ואז אתה אומר: כל מה שהלעיזו על ערוץ 14 - קורה במיינסטרים ובתחנה צבאית שאני משלמת עליה מכספי המסים שלי", היא אומרת כעת.

“בעיניי זה הרבה יותר מסוכן מכל הקריאות על הרס הדמוקרטיה. אם אין לי פה תקשורת שיכולה לבקר את הממשלה, זה דגל אדום יותר מכל דבר אחר. הועפנו מגלי צה"ל כי העזנו לבקר את הממשלה, שהייתה לשביעות רצונם של הברנז’ה ושל מנהלי תחנת גלי צה"ל. כעיתונאית, התפקיד שלי הוא לבקר את הממשלה".

בראש סדר העדיפויות

שמש (40), ילידת גדרה המתגוררת בשנים האחרונות בתל אביב, החלה כבר בגיל 12 לכתוב בעיתוני ילדים ונוער (“כולנו", “ראש אחד") ושידרה ברשת א’ תוכניות לנוער. “הייתי ילדה שוחרת צדק ואידיאליסטית, וכבר בגיל 13 הייתי עושה כתבות על עבדות ילדים באפריקה", היא מספרת. “כשהגיע הזמן להתגייס שלחתי בקשות להתקבל למיונים לגלי צה"ל, דובר צה"ל או ‘במחנה’, אבל לא שלחו לי זימון. ואז אמרתי לעצמי: אם אני לא הולכת לגלי צה"ל, אהיה קרבית, בעקבות אחי הגדול שהיה קצין בגולני".

את שירותה הצבאי עשתה כלוחמת במג"ב במשך שלוש שנים בגזרת איו"ש בזמן האינתיפאדה השנייה. בשנים האחרונות, בתפקידה במילואים, היא משמשת כקצינת הסברה בפיקוד העורף, ראש דסק אנגלית ואחראית על התכנים שיוצאים באנגלית מפיקוד העורף. “יש דברים שצריך להשאיר מחוץ לפוליטיקה", היא אומרת על מחאת המילואימניקים על הרפורמה המשפטית.

“לא יכול להיות שאנשים מנופפים במדים שלהם ושורפים צווי גיוס בשל ויכוחים פוליטיים. צה"ל צריך להישאר מחוץ למשחק הזה. נוצר פה תקדים מסוכן, ואני חושבת ששר הביטחון גלנט היה צריך לעמוד ולהגיד בצורה נחרצת שאין פה מקום לסרבנות. זה פוגע בצה"ל ומחליש אותו. הוא גם יצא בהצהרה בניגוד לדעת ראש הממשלה כשראש הממשלה היה בחו"ל, גם הראה פילוג בקואליציה וגם קרא לעצור את הרפורמה בטענה שזה מחליש את צה"ל. מה שמחליש את צה"ל הוא העובדה שמשתמשים בסרבנות ככלי מיקוח פוליטי, וזה דבר אסור. לא שמענו גם את הרמטכ"ל עומד בצורה נחרצת נגד זה. זה דגל אדום".

עם שחרורה מהצבא שימשה שמש כעורכת עיתוני הילדים של קבוצת “ידיעות אחרונות" ובהמשך עברה לטלוויזיה, בין השאר ככתבת בחדשות HOT באזור הדרום, כתבת “מבט" בערוץ הראשון ומגישה בתוכנית “ערב חדש". במקביל היא יצרה פורמטים לטלוויזיה ונבחרה שלוש פעמים לשפוט בטקס פרסי האמי הבינלאומי. אל ערוץ 14 (עוד בגלגולו כערוץ 20) הגיעה לפני שמונה שנים, תחילה כפאנליסטית בתוכנית “הפטריוטים" ובהמשך כמגישה. “הבנתי שיש לי משיכה לנושאים הפוליטיים ושהדבר הזה בוער בי ושבא לי לעשות חדשות", היא אומרת. “כשראו בערוץ שאני גם יודעת להגיש, אז שולבתי בהגשה".