עוד סוף שבוע בצל המלחמה ניצב בפתח, סופ"ש שגם במהלכו ננסה לשים את הטרדות בצד, אפילו אם לא בטוח שנצליח במשימה שנעשית מורכבת מיום ליום. אז כדי שבכל זאת ננתק את הראש, וניזכר בתקופות הרבה טובות יותר, הנה כמה מהסדרות והסרטים שיעשו לנו נעים בלב.
אם אתם מעורים במה שקורה בארצות הברית, וגם אם לא, קרוב לוודאי ששמעתם על טרוור נואה. כך, הפך נואה, שחקן, עיתונאי, סאטיריקן עם הומור מושחז והמנחה האייקוני של 'הדיילי שואו', לאחד הקולות המרעננים והשנונים בנוף האמריקאי. ולא בכדי.
בדיוק בגלל זה אתם חייבים לצפות ב־68 הדקות בהן הוא עומד על במה, ומספר בגילוי לב על חוויותיו ההזויות והתלושות למדי מטיולים שלו בעולם. אגב, זו הפעם הרביעית בה נואה בוחר להעלות מופע לנטפליקס, ושוב מוכיח שהוא פשוט לא צריך אף אחד לצדו כדי שיהיה מעניין. הייתי אפילו שמחה אם היה חלק ב' גם למופע הנ"ל.
בקיצור, אתם הולכים ליהנות משילוב מופלא של סרקסטיות על כל תחלואי העולם, תרתי משמע, אינטליגנטיות שממש לא רואים בכל מקום, וכמויות מסחריות של פאסון שמתפרץ מהמסך בשבריר שנייה.
הגיע הזמן לקצת קלאסיקה בימים טרופים אלה, מבית היוצר של מרטין סקורסזה, סטיבן ספילברג וטוס פיליפס. ומה עומד מאחורי השמות המפוצצים הללו, שלא מותירים שום מקום לספק?
אז ככה: בראדלי קופר עטור ההישגים נכנס לנעליו של ליאונרד ברנשטיין, מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי אמריקני, הנחשב עד היום לאחד המלחינים החשובים של המאה ה־20. לאורך הסרט, יתגלו קורותיו האישיים בעיקר, לרבות חיי הנישואים שלו עם השחקנית פליסיה מונטאלגרה.
למרות שעדיין לא הגיע לאקרנים, זכה הסרט לאהדה מהקהל, והוא באמת מוצלח לכל הדעות. כוכבית חשובה: קופר השתמש באף תותב לצורך התפקיד מאחר ואינו יהודי, החלטה שהתקבלה בביקורת בקרב מעריציו היהודים. באותה נשימה, אגיד שבתקופה בה יש לנו אינספור סיבות להחמיץ פנים, אמליץ לכם לצפות בסרט ולשים את העובדה הזאת בצד עד סופו. הוא טוב מדי כדי לוותר עליו.
בתקופה בה כל מה שקורה רודף אחרינו גם אל מחוזות האסקפיזם, כי כמעט אי אפשר שלא, אין בפי מספיק מילים לתאר כיף היה לי פשוט לצפות בתרנגולות שמתאגדות עבור מטרה משותפת: להפסיק לקשור בין עוף לנאגטס. על כל המשתמע מכך.
זה אמנם קצת קשוח אם חושבים לרגע על העולם האמיתי באשר לסוגיית הנאגטס, אבל מאחר ובאנימציה עסקינן, כל מה שתראו זה חבורת תרנגולות משלל צבעים וגילאים שעושה את הבלתי ייאמן ולוקחת את גורלה בידה. מתאים לכל המשפחה, עם או בלי נאגטס ליד.
נסיים בהפוגה קצרה מהשפה האנגלית, ונעבור למשהו אקזוטי מעט יותר - ברזילאית. בקומדיה הרומנטית שלפנינו, מחליטים אלכס ואווה, בני זוג חביבים, לערוך את טקס הנישואין שלהם היכן שנפגשו לראשונה. כפי שאנחנו יודעים, התכנונים הללו מסתיימים לא אחת בכישלון, שגורם לשני הצדדים להתחרט שבכלל חשבו על הרעיון.
וזה בדיוק מה שקרה בגדול. זה לא משנה את העובדה שאינספור הטעויות בדרך מאוד מצחיקות, בטח כשהן בשפה אקלקטית כזו. מושלם לניקוי הראש.
כששאלתי אנשים מה הם חושבים על 'איש ושמו אוטו', שכבר בילה זמן מה על מסכי הקולנוע שלנו, התשובות נעו בין ביקורת כנה על הסרט לבין דברים בסגנון "איזה מזל שטום הנקס שם". והם צודקים. לטוב ולרע.
הנקס, המגלם פנסיונר נרגן ומעצבן שמחליט לשלוח יד בנפשו, מוותר על הייאוש כשמגיחה לחייו משפחה תוססת ומלאת חיים. בסופו של דבר הרוחות הקודרות של תחילת הסרט מתפנות לטובת עתיד אופטימי משהו, אבל הדרך לשם כבדה מדי כדי לרצות להישאר עד הקרדיטים של הסוף.
אז גם אני אומר שהנקס היה הסיבה שלשמה צפיתי בסרט, והוא באמת גרם לי לחבב את הדמות שלו לאורך התקדמות העלילה, אבל את הכובד של המתרחש גם טום לא הצליח להפיג. אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת.
התרעות פיקוד העורף