"מר מקמהן": אי אפשר שלא לשרוק בהתפעלות ויצירתיות | נטפליקס

הוא נכנס לביתם של מיליונים רבים ברחבי העולם עם תחרות ה־WWF שלו. הסיפור על וינס מקמהן, עילוי שיווקי שלקח לידיו עסק היאבקות חופשית קטן ואפור במדינת מיין והפך אותו לאימפריה שמגלגלת מיליארדי דולרים

דורון ברוש צילום: ללא
מר מקמהן
מר מקמהן | צילום: יח"צ, נטפליקס

רק כשפרש לגמלאות מכר האב את עסק ההיאבקות לבנו, ומכאן סיפור ה־WWF הוא היסטוריה עולמית. מקמהן ג'וניור היה תערובת של גאונות תקשורתית, יצירתיות, חזון, וגם נכונות לשבור את הכלים, מה שעשה אותו לאיש שיווק מושלם. תחת הנהגתו פלשה ה־WWF למדינות רבות נוספות בארצות הברית.

הוא הבין את חשיבות הגיבור בהופעה, וכך בא לעולם האלק הוגאן. אחריו הגיע מיסטר T, אחריהם, עם כניסת החברה לתחום היאבקות נשים הצטרפה גם סינדי לאופר בתפקיד אמרגנית משוגעת. אחר כך הגיעה הטלוויזיה לשידורי לייב. ה־WWF הייתה הצלחה שהרקיעה שחקים.

אחר כך באו תביעות על הטרדה מינית, ומקמהן נאלץ לפרוש מהנהלת ה־WWF, אבל אחרי שישה חודשים הופיע לפתע בראש חברה חדשה, שגם ממנה נאלץ לפרוש בשל תביעה נוספת על הטרדה מינית שהוגשה נגדו.

הסדרה "מר מקמהן" לא גורמת לצופה לחבב באיזה אופן את האיש. מקמהן מוגש כאן כפי שהוא - סוחר במקטורן זול, מגודל גוף, שכח את החיוך החם והאותנטי במאה שעברה, לא טיפוס שאישה תרצה להיקלע איתו בטעות לחדר מלון. ומהצד השני אשף של שיווק שאי אפשר לא לשרוק בהתפעלות מהיצירתיות והחזון שלו. לפחות בשל כך שווה לצפות ב"מר מקמהן". 

תגיות:
נטפליקס
/
טלוויזיה
/
ביקורת טלוויזיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף